בגלל אי ההבנה הגדולה שנוצרה באשר למהותה של שיחה דומה שהתקיימה בין הרמטכ”ל לאלוף פיקוד הדרום ב- 7 באוקטובר 73 , נכשלה התקפת הנגד הפיקודית ב- 8 באוקטובר; כלקח מהכישלון, נקבעו בתורת הפו”ש של צה”ל ריטואלים תקניים לשיח מפקדים; השיח שהוקרן ושתכניו נרשמו ע”י קצין שלישי שישב לצידם, איננו תואם אף אחד מהם.
מנגד, מתוכן השיחה ברור שאם דברי הרמטכ”ל ימומשו כהבנתם מהתקשורת, יועתק לאיו”ש חרבות ברזל, שגם ניצחון מוחלט לא ימחק ממנו את הכתם ‘מבצע כושל’.
בניגוד לעקרונות המלחמה וכלליה, חרבות ברזל לא תוכנן כמערכה אופרטיבית תחבולנית שנועדה להכריע את האויב מיד בפתיחתה ואז למגרו מתוך עליונות מבצעית אופרטיבית, אלא להרתיעו באמצעות השתלטות על “סמל ” כדי לזכות ב”תמונת ניצחון”.
דבר אחד מדברי הרמטכ”ל בשיחה השתמע בברור וזאת המטרה המדינית של המבצע באיו”ש, שהיא זהה לחלוטין למטרה המדינית בחרבות ברזל (2024), בחומת מגן (2002) ובמבצע של”ג (1982): הסרת האיום, על מנת לאפשר לאזרחי ישראל (וגם הרשות) לשוב ולנהל שגרת חיים סדירה, לתקופה ארוכה ככל האפשר.
כנגזר מהמטרה המדינית ומעקרונות המלחמה וכלליה וכלקח ראשי מחרבות ברזל, מצופה שהמבצע באיו”ש יתוכנן וינוהל כמערכה אופרטיבית תחבולנית להכרעת האויב, מיגור כוחו והבסתו ולא לשם הרתעתו, כבפתיחת חרבות ברזל.
נדרש להפסיק את הפעילות הביטחונית התגובנית הקמעונאית ולעבור באיו”ש להכחדה יזומה סיטונאית של הטרור, כבחומת מגן.
מצטייר שזו צריכה להיות משימת פיקוד המרכז בחומת מגן 2: פקוד המרכז יפשוט על מרחב איו”ש על מנת לחסל מקסימום טרוריסטים אמצעי לחימה, אמצעי יצור אמל”ח ומנהור (?) ויבטיח את מניעת צמיחתו של האיום מחדש תקופה ארוכה ככל האפשר; זאת, באמצעות ניתוקו ובידודו של המרחב ממקורות הספקה חיצוניים ומיד עם סיומו, הפעלת שיגרת ניטור תמידית להכחדת ניצני טרור בעודם באיבם .
לרשות הפיקוד עומד, כפי שנמסר בתקשורת, סד”כ עצום של 23 גדודים (למעלה משתי אוגדות); מיצויו היעיל של הסד”כ מחייב להפעילו לאור רעיון מבצעי אופרטיבי תחבולני שיהגה מפקד הפיקוד ולפתוח את המערכה בהשתלטות בזק סימולטנית של מלוא הסד”כ על כל מרחב איו”ש;
הסתערות סימולטנית לאור הרעיון האופרטיבי התחבולני, תוך הפעלתם של המאמצים התחבולניים המערכתיים הרגילים (קיבוע, כיתור, ביתור, ביתוק, ניתוק והיפוך שדה הקרב – קכבבנ”ה) יחוללו הלם מערכתי, שימנע מהטרור הדדיות מבצעית ותנועה בין חלקי המרחב שבותרו, בודדו ונותקו זה מזה והחוצה מהמרחב.
להצלחת המערכה חיוני לתאמה עם כוחות הרשות ועם ירדן וכדי לצמצם ככל האפשר את סבל האזרחים, למנוע משבר הומניטרי וביקורת בינלאומית חריפה מדי, לנהלה בזריזות מבצעית גבוהה.
איכותם המקצועית הגבוהה של לוחמי הדרג המתמרן – מסתער ומפקדיו, שהוכחה בחרבות ברזל, מאפשרת לנהל את המערכה ביעילות מבצעית גבוהה;
צריך לקוות, שבניגוד לחרבות ברזל, גם החלטותיו המקצועיות של הפיקוד העליון יהיו נכונות מקצועית והוא יניח את ניהול המערכה למפקד הפיקוד ומפקדי האוגדות; חלקם צברו ניסיון בפיקוד על אוגדה במלחמה, כמוהו לא צבר אף מפקד אוגדה בעבר.
ניצחון במערכה, שמשמעו מימוש משימת הפיקוד ועקב כך השגת המטרה המדינית וזאת, בזמן קצר, בגלל מיצויו היעיל של הסד”כ הגדול שעומד לרשות הפיקוד, יקבעו במידה מכרעת את מידת מוכנותו המבצעית של צה”ל למימוש משימתו המאתגרת השלישית: הסרה (מאוחרת מדי, בלשון המעטה) של האיום בזירת לבנון.
______________
ד”ר חנן שי הוא אלוף – משנה במילואים ומומחה בחשיבה ותכנון אסטרטגי צבאי ומדיני, פיתוח מנהיגות, וקבלת החלטות ועבודת מטה.
פרסם תגובה