בזכותה של אמא – גם זה פטנט | חלק ג’

09-06-2022 | ציפורה דגן

מרותקת ישבתי בביתי וקראתי את שנכתב בדפי עדויות של חברים מקיבוץ גבעת ברנר. היו אלה הדפים שקבלתי משלמה ויטנברג, בראיון שערכתי עמו ב- 24.1.2004. והנה כאן אותו סיפור חביב, עליו הבטחתי לספר לכם בפרק הקודם, כשכתבתי על ה”סליקים” הגדולים שהיו וטרם נמצאו בקיבוץ גבעת ברנר.

ישבתי להתרווח בכורסה, כוס קפה ריחני ופרוסת עוגה ושקעתי בקריאת דפי העדויות שכתבו חברי הקיבוץ וכזה היה סיפורו של אחד החברים, כפי שהדברים משתקפים מדף הזיכרונות שהחבר כתב:

“- – – החלטתי לעלות לארץ-ישראל. היה זה בברלין שנת 1933. שלחתי מכתב לחבריי שעלו לארץ לפני ובמכתב שאלתים : ” מה כדאי להביא עימי בבואי מהגולה לארץ-ישראל ?”
ענו לי חברי במכתבם :
“שלושה דברים כדאי שיביא לכאן מי שעולה לארץ-ישראל :
אישה – כדי שתהיה לך בת-זוג לחיות עימה.
מקצוע – כדי שתוכל להתפרנס.
ונשק – כדי שיהיה לך במה להתגונן.

ובכן, אישה לא היוותה בעיה בעבורי. עליתי לארץ עם חברתי, שעד היום היא אשתי ואם ילדינו. גם מקצוע לא היווה בעיה, הרי במקצועי הייתי נגר. לכן, ירדתי לשוק וקניתי כלי עבודה חדשים ויפים, ארזתי אותם כהלכה ואותם הבאתי עמי לארץ-ישראל. אך נשק ?! אף פעם לא היה לי נשק !אף פעם לא עסקתי בנשק.
מה עושים? החלטתי לקנות אקדח !!

שוב יצאתי לשוק, קניתי אקדח גדול וחופן כדורי תחמושת בעבורו. אך ברגע האחרון החלטתי להוסיף ולקנות גם אקדח קטן – “שיהיה בנוסף”, אמרתי לעצמי. הגעתי עם כל הכבודה לביתי והסתרתי הכל בארון הבגדים שלי. אך כאשר אמי ערכה סדר בארון, היא גילתה את כלי הנשק והתחלחלה למראה האקדחים. פנתה אלי ובקשה שאסלקם מהבית. “זה מסוכן לנסוע כך לארץ-ישראל”, אמרה.

מה עשיתי ? שוב יצאתי לשוק.
קניתי פטיש-עץ גדול, כזה ששמעתי כי בארץ-ישראל בונים בתים עם גגות רעפים אדומים וכשמחברים את הרעפים לגג, עובדים בעדינות בעזרת פטישים עשויי עץ, זאת כדי שהרעפים לא יסדקו ולא ישברו. חציתי את פטיש-העץ לאורכו, נברתי בתוכו חלל והטמנתי בו את האקדח הגדול, אך לא היה לי רעיון היכן וכיצד להסתיר את האקדח הקטן ואת חופן כדורי התחמושת שרכשתי – מה לעשות ??

הגיע מועד הנסיעה לארץ-ישראל. אמי, ידועה הייתה כאופת עוגות מעולה, הציעה שתאפה עוגות, אותן אקח עמי לחבריי בארץ-ישראל. ואכן, כך היה. אמא אפתה עוגות, והיא זו שהציעה לחצותן לרוחבן, ולהטמין בתוכן את האקדח הקטן. . . את קנה האקדח הכניסה אמא לעוגת רולדה מאורכת, את התחמושת טמנה בעוגה עגולה ואת יתרת חלקי האקדח הסתירה בעוגת “אינגליש קייק” ארוכה. . .
נפרדתי בעצב מאמי, אך הייתי אסיר תודה לה על התושייה שגילתה, כשעזרה לי למצוא פתרון להסתרת האקדחים. הגעתי לארץ ופגשתי את חבריי. בערב ישבנו יחדיו לשמוח ולחגוג את עלייתי לארץ-ישראל,
בואי והצטרפותי להיות חבר בקיבוץ.
חברי נהנו מהעוגות הטעימות שאמי אפתה, ואני שמחתי שגם אקדחים יהיו לנו להגנה !!
אלה הם האקדחים שהוברחו לארץ-ישראל בהצלחה, מתחת לאפם של הבריטים !!
זאת – בזכותה של אמא . . .

לבלוג של ציפורה דגן לחצו כאן

שייך לקטגוריה: מורשת,
תוכן ששייך למאמר:

שתפו

פרסם תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


אין לפרסם תגובות הכוללות תוכן פרסומי או פוגעני אשר חורג מגבולות הטעם הטוב.

מאמרים מעניינים נוספים

מלחמת ישראל בחמאס – מלחמתו של המערב

האסטרטגיה האנטי-מערבית של חמאס

הבלוג של יורם אטינגר

למאמר המלא

מה שכחה ועדת אגרנט?

יובל שנים חלף מאז יצאה לדרכה ועדת החקירה הממלכתית בעניין…

הבלוג של מוטי גלוסקה

למאמר המלא

מפגש הנשיא ביידן ורה”מ נתניהו: במה לסוגיית הלחץ

ב-20 לספטמבר 2023 יפגוש הנשיא ביידן את רה”מ נתניהו כדי…

הבלוג של יורם אטינגר

למאמר המלא

יום הכיפורים הבא!

לפני 50 שנים, ערב מלחמת יום הכיפורים, היו מי שהתריעו…

הבלוג של מוטי גלוסקה

למאמר המלא

לאן נעלמו “הסליקים הנעלמים” ? | חלק ב’

באחד הימים נשלחתי ע”י נרי אראלי, מנהל ארכיון ההגנה, לראיין…

הבלוג של ציפורה דגן

למאמר המלא

חלב בירה ורימונים – היכן הם נפגשים ? | חלק ד’

קיץ שנת 2000. תיירים רבים באו לישראל, במיוחד כדי לבקר…

הבלוג של ציפורה דגן

למאמר המלא

מרקחת מהגולה וסודה בתוכה | חלק א’

כמעט בכל ראיון שערכתי, ניתן בדרך כלל למצוא איזה סיפור…

הבלוג של ציפורה דגן

למאמר המלא

על השב”כ ועל הצלה בשואה

הנה נקרתה על דרכנו הזדמנות-פז נוספת להשחיר את ההיסטוריה שלנו:…

הבלוג של אריה ברנע

למאמר המלא

עד אחרון הניצולים

לחוק הפולני החדש יש קשר הדוק לחוק הפולני הקודם: צמצום…

הבלוג של אריה ברנע

למאמר המלא
עגלת קניות
0

אין מוצרים בסל הקניות.

למעלה
חזרה
נגישות