הם קשים בכל שנה שכן אלו הימים שאנו נזכרים בהם בעולם היהודי הנפלא שחרב ובששת המיליונים שנרצחו ולאחר שבוע אנו מתמודדים עם זכרם של הנופלים במערכות ישראל.

בימים אלו גדלה רשימת הנופלים מדי יום ביומו. כמו אז, בשנת 1948, ישראל מצויה במלחמה. כפי שכתבה רחל שפירא “היא על חרבה תחיה… כי מלחמתה כה ארוכה…”.

רבים מאתנו מתקשים להתחבר לקשר בין יום הזיכרון לבין יום העצמאות. השנה יותר מתמיד – לא תהיה במקומותינו שמחת יום העצמאות. אנחנו לא שמחים השנה.

מאז ה-7 באוקטובר מנסים רבים להשוות בין השואה של אז לאירועי אותה שבת נוראה של שמחת תורה תשפ”ד. אין מקום להשוואה מסיבות רבות שקצרה כאן היריעה מלפרטן.

התהליך של השמדת יהודי אירופה היה תהליך ייחודי בהיסטוריה העולמית לא היה לו אח ורע. המאבק מול החמאס ודומיו שונה לחלוטין ומוטב שנלמד אותו היטב ונימנע מהשוואות שאין להן מקום. חשוב להפנים את דבריה של פרופ’ חנה יבלונקה (וואלה, 6.5.2024):

”… השימוש במילים “שואה” ו”נאצים” מעוות את החשיבה הישראלית על אודות האירוע שטלטל את עולמנו. הבנת האירוע לאשורו הוא הצעד הראשון בדרך לישראל שאחרי ה-7 באוקטובר, שכולנו חולמים אותה, עליה ועל התכנותה”.

מסבירה פרופ’ יבלונקה את המעבר משואה לתקומה שהיא פרי של גבורה:

“מה יש בו בסיפור השורדים? כל מה שאנו צריכים. הם קמו מאסון שלא היה כמותו בתולדות האדם, ובחרו בתקווה ובמלחמה בייאוש המכלה. הם מצאו משמעות לחייהם בקיומה של מדינה ובבניינה, לא בזבזו אנרגיה על נקמה שרק כולאת אותך בשנאה הרסנית, הצמיחו מנהיגות ישרת לב וכפיים, הולידו ילדים הרבה, תרמו לסביבתם וסיפקו את המשמעות האחת היחידות שאשר לתת לסבל – המסר האנושי, ההומני. שהוא יהודי ואוניברסלי כאחת. סיפורים על כל חלקיו הוא הדגל”.

שורדי השואה לא האמינו בנקמה. רק מעטים בחרו בדרך זו שלא צלחה. נקמה איננה “תכנית עבודה” ואת הזעם הם האמינו שיש להפנות לכיוונים אחרים. כך ניתן למצוא כי כ -2/3 מחיילי צבא ההגנה לישראל במלחמת העצמאות היו מי שעלו לארץ בשנים 1941 – 1948. 1/3 מהנופלים במלחמת העצמאות היו שורדי שואה. 150 היו נצר אחרון למשפחתם. אלו לחמו בצד בני הארץ, “נוטפי טללי נעורים עבריים”, כמילותיו של נתן אלתרמן בשיר “מגש הכסף” אותו דקלמנו בקול נרגש באירועי יום הזיכרון. אלה גם אלה היו שותפים לתקומה שגם לה אין אח ורע בתולדות האומות. אם ניתן ללמוד מהם בימים אלו תהיה לנו תקומה. לא מנהיגות חלולה וריקנית תספק אותה אלא אלה שקמו ועוד יקומו מן התופת שהתחוללה כאן החל מה – 7 באוקטובר ויחוללו תקומה היום כמו אז.

_______

מוטי גלוסקה הוא חוקר ומרצה בנושא ההיסטוריה הצבאית של ישראל, ביטחון לאומי ומדעי המדינה, מתמחה בתחום קבלת החלטות וועדות חקירה.

לאתר של מוטי גלוסקה לחצו כאן