1. במקביל להוקרת תודה עמוקה לסיוע צבאי, פיננסי ודיפלומטי של ארה”ב, האם ישראל יכולה/חייבת להדוף לחץ אמריקאי שנועד לקדם צעדים הפוגעים בביטחונה (לדוגמא, הפסקת אש המאפשרת לחמאס להתאושש ולהרוג יותר אזרחים וחיילים; לאחר המלחמה – הפקדת האחריות על מניעת טרור מעזה בידי גוף לא-ישראלי; שדרוג מעמד הרשות הפלסטינית עד כדי מדינה, למרות החינוך לשנאה, הסתה במסגדים, האדרת טרוריסטים ומענק חודשי למשפחות טרוריסטים; מניעת מתקפת מנע עצמאית ישראלית נגד חיזבאללה ואיראן)?

2. הדיפת לחץ אמריקאי הוא מרכיב קבוע ביחסי ישראל-ארה”ב מ-1948, הגורם למתיחות ולעתים אף לעונשים קיצרי-טווח, אך להערכה אסטרטגית ארוכת-טווח, המביאה לזינוק דרמטי בשיתופי-פעולה ביטחוניים ואזרחיים לתועלת שני הצדדים.

3. כצפוי, הדיפת הלחצים על ידי ישראל חסכה מארה”ב נזק כלכלי וביטחוני כבד, ופגעה קשות ביריבי ואויבי ארה”ב.

צפייה מעשירה בסרטון.

סרטונים קצרים נוספים אפשר למצוא  כאן בנושאים הבאים: תרומת ישראל לארה”ב עולה לאין שיעור על היקף סיוע החוץ מארה”ב לישראל; מחלקת המדינה טועה באופן שיטתי במדיניותה במזרח התיכון; ערבויות ביטחון של ארה”ב אינן חרותות בסלע; מיתוס “פצצת הזמן הדמוגרפית הערבית”; השפעת השליטה הישראלית ביו”ש על אינטרס ארה”ב; 400 שנות שורשים של הקשר המיוחד ארה”ב-ישראל; המבוך המזרח תיכוני; איראן – כישלון האופציה הדיפלומטית; הטרור האסלאמי האנטי-אמריקאי; הסוגייה הפלסטינית – מוקד הסכסוך הערבי-ישראלי, המדיניות הערבית וזעזועי המזרח התיכון?; הפליטים הפלסטינים – כמה? מה מקורם? ועוד.

____

יורם אטינגר הוא דיפלומט ואיש עסקים ישראלי העומד בראש חברת US-Israel Opportunities, המתמחה ביחסי ארצות הברית–ישראל. כיהן בעבר כקונסול וציר בשגרירות ישראל בארצות הברית וכמנהל לשכת העיתונות הממשלתית