הכי חשוב שיהיה בנאדם

02-10-2021 | אריה ברנע

עלינו לשאוף לבוגר הנאמן לעמו, למדינתו ולחברה האנושית כולה, ורק אחר-כך לבוגר המצליח בבחינת הבגרות במתמטיקה. אין סתירה בין שתי המטרות, אבל דמות האדם והחברה היא העיקר.

האם ילדינו חוזרים הביתה מבית-הספר כשהם אנשים טובים יותר?
כל התשובות נכונות: בטווח קצר – לא, בטווח ארוך – אולי. ילד אחד חוזר כאדם טוב יותר, השני לא. אין לנו קנה-מידה ברור להערכת “טיבו” של הילד או של הבוגר, ובוודאי אין לנו מחקר שבכוחו לספק לנו תשובה מדעית או קרובה לכך.
לעומת זאת בוודאי קיים קשר בין סדר-העדיפויות הציבורי והבית-ספרי לבין העלאת האיכות האנושית של האנשים הצעירים.
מהו “טוב” בהקשר זה? כוונתנו לאיכות אנושית משני סוגים שביניהם קיים קשר: האחד הוא תכונה: טוב-לב, כלומר: אמפתיה כלפי הזולת, חמלה כלפי חסר-הישע, רצון להיטיב עם אנשים אחרים. המובן השני: דבקות בערכים ההומניסטיים. התכונה הראשונה תומכת בערכים אלה, אולם האמונה בהם מייצרת מדרגה נפשית ומעשית נוספת. במקרה הראשון מדובר ברגשות קבועים באופן כללי. במקרה השני מדובר בתחושת חובה … בין אם התמיכה בזולת נוחה לתומך אם לאו, בין אם מדובר באדם חביב עליו ובין אם לאו. האם מערכת החינוך שלנו מקדמת אישיות מסוג זה? תשובה: חלק מהתוצר” תלוי בתורשה, חלק אחר הוא מרכזי בחינוך הניתן במשפחה,, חלק שלישי – בחברה הקרובה ובעולם המסכים, ועוד. ובכל זאת לבית-הספר יכול להיות תפקיד מכריע. לאורך השנים פוגש התלמיד מורים ומחנכים רבים ושונים זה מזה, בוודאי חלקם משתדל לעזור לו ומציב בפניו דוגמה טובה של יחס אנושי. לכן חלק מהטוב שבליבם של המבוגרים בישראל בוודאי נוצר כתוצאה מהשפעתם של הגננות והמורים הראויים לתפקידם.
יחד עם זאת מטרותיה העיקריות של מערכת החינוך בישראל הן אחרות לחלוטין. לפי תפיסה רווחת מאד אמור גן-הילדים להכין את תלמידיו לבית-הספר היסודי, היסודי – לחטיבת הביניים, חטיבה זו – לחטיבה העליונה. החטיבה העליונה אמורה להעניק לתלמידיה תעודת בגרות אשר תאפשר להם לזכות בתואר אקדמי ולבנות לעצמם עתיד כלכלי במסגרתו של אחד העשירונים העליונים. מכיוון שבעיקר לשם אנחנו שואפים כחברה וכמערכת , לא פלא הוא שעלינו להטיל ספק בהצגתה של המטרה האחרת שלה מוקדש מאמר זה.
בימי ההורים נוהגים מחנכי כיתות טובים להשתמש בביטוי שבכותרת גם בתגובה להתפלפלות של הורים לגבי שברי ציונים. אולם המערכת כולה משדרת מסר אחר. יותר ויותר אנו מגלים שבבית – ספר עוסקים בשיווק, נמצאים בתחרות עם מוסדות אחרים, מבטיחים הצלחה – כלומר: תעודה ועתיד כלכלי.
שיעור הפערים האקדמיים בישראל הוא מהגבוהים בעולם, הרמה הכלכלית הממוצעת נמצאת בקו עלייה. מערכת החינוך עומדת בציפיות., אבל לא בציפיות שלי.
הוראה, חינוך וניהול חינוכי הם מקצועות קשים, ובדרך-כלל הדבר איננו מובן עד תום לאנשים שלא התנסו בכך. הביקורת העיקרית שלי מופנית כלפי המערכת ככלל, אם כי האחריות רובצת גם על כתפיי.
רבים מאיתנו, כולל חבורה משמעותית מקרב אנשי הביטחון לשעבר, סבורים שהבעיה העיקרית בחברה הישראלית היא הפערים, הפילוג והעוינות הפנימית. האם מערכת החינוך נדרשת לתת לכך מענה ולבנות חברה אנושית ומלוכדת יותר?
עדיין קיימים בתי ספר רבים הקולטים אוכלוסייה חזקה בלבד, הממיינים את הבאים בשעריהם, הגובים תשלומי הורים של רבבות שקלים, המתגאים בשיעור גבוה של זכאות לתעודת בגרות – במקום להידרש להבליט מאפיינים אחרים, כמותיים ואיכותיים:
1. קהילה מגוונת
2. קבלה ללא מיון
3. התמדה עד סוף י”ב
4. הקניית מקום מרכזי לתלמידי החינוך המיוחד ולשילובם בקהילה.
5. קרן מלגות המאפשרת לכל התלמידים להשתתף בכל הפעולות
6. גאוות המורים על תכניות אישיות ועל עזרה מיוחדת, ולא על ענישה
7. הצבת התרומה לקהילה לא כתנאי פורמאלי לקבלת תעודת בגרות, אלא כמרכיב מרכזי בחיי בית-הספר בכל דרגות הגיל
אני מצפה משר החינוך להודיע שהנחלת הערכים הלאומיים והאנושיים, הקבועים במגילת העצמאות, היא משימתה המרכזית של המערכת. להודיע שהערכים האנושיים, כבוד האדם בראשם, הם גם עיקר הזהות היהודית. לקבוע יעד לאומי: אפס נשירה, מוסד חינוכי לכל ילד. לבחור אנשי חינוך על סמך מבחני אישיות , ולמקד אישיות זו באהבת האדם בכלל ובאהבת ילדים בפרט.
עלינו לשאוף לבוגר הנאמן לעמו, למדינתו ולחברה האנושית כולה, ורק אחר-כך לבוגר המצליח בבחינת הבגרות במתמטיקה. אין סתירה בין שתי המטרות, אבל דמות האדם והחברה היא העיקר.

לבלוג של אריה ברנע לחצו כאן

שייך לקטגוריה: כללי, מנהיגות וערכים,
תוכן ששייך למאמר:

שתפו

פרסם תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


אין לפרסם תגובות הכוללות תוכן פרסומי או פוגעני אשר חורג מגבולות הטעם הטוב.

מאמרים מעניינים נוספים

בין שואה לתקומה

הימים שבין יום השואה ויום העצמאות הם ימים קשים. בעת…

הבלוג של מוטי גלוסקה

למאמר המלא

מרק קובה סלק אדום, מהיר

אמא, נולדה וגדלה בעיר-העתיקה בירושלים, בתקופה, בה אימהות וסבתות בשלו…

הבלוג של מילכה דיין

למאמר המלא

מקלובה (טבולה) עוף- ירקות צבעוני וריחני

אין צורך להציג את סלט הטבולה עם הבורגול, או המג׳דרה…

הבלוג של מילכה דיין

למאמר המלא

לחמעג’ון – הגרסה הביתית

מתכון ללחמעג’ון (לחמה בעג’ין בערבית, או ‘ספיחה’ בגרסה הסוריה), הוא…

הבלוג של מילכה דיין

למאמר המלא

חשיפת מיתוס פצצת הזמן הדמוגרפית הערבית

המציאות הדמוגרפית טופחת על פני נביאי הזעם הדמוגרפי הטוענים –…

הבלוג של יורם אטינגר

למאמר המלא

קלצונה

אין צורך להציג את המטבח האיטלקי הכל-כך טעים וצבעוני. מגוון…

הבלוג של מילכה דיין

למאמר המלא

במסר לאיראן על ישראל לחתום פרק מביש בתולדותיה

המסר לאיראן שנועד לאפשר לה “מרחב הכחשה” הוא שיאה של…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

מדינה תחת הריסות מגדל הפונזי של מדיניות ביטחונית של הרתעה

הנחת היסוד במדיניות הביטחון של העשורים האחרונים שישראל מרתיעה את…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

פולנטה/ ממליגה? בעשר דקות

פותחת את הארון בפעם השלישית, פותחת וסוגרת. בא לי להכין…

הבלוג של מילכה דיין

למאמר המלא

אדוני, שר הביטחון, להחלטתך!

הדרג הטקטי מפעיל את כוחותיו ברצועה לאור תורת צה”ל שמתמקדת…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

מציאות חלופית מתנגשת במציאות המזרח התיכון

מאז השתלטות האייתולות על איראן בפברואר 1979 ועד היום –…

הבלוג של יורם אטינגר

למאמר המלא

על המערב להקשיב מה יש לעם היהודי לומר לו

המערב הדמוקרטי שהזדעזע (ובצדק) מהריגתם בשוגג של עובדי הסיוע ההומניטרי…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא
עגלת קניות
0

אין מוצרים בסל הקניות.

למעלה
חזרה
נגישות