המלך הגדול והמלך המוקיון

05-03-2023 | עדי רומם

מאת: הרב בני לאו.

הממצאים ההיסטוריים מלמדים שאחשוורוש היה מלך בעל חזון וכושר ארגון. במגילה מתגלה דמות שונה לגמרי, מפני שהמגילה מציבה מעל למלך הזה, מלך אחר, גדול יותר

מגילת אסתר כתובה כפרודיה ספרותית אבל בתוכה מסתתרת גם דרמה היסטורית שמכניסה אותנו לסיפור שגבולות הזמן והמקום שלו חורגים מרוב ספרי התנך. הימים הם ימי האימפריה הפרסית והמקום הוא שושן, בירת האימפריה.
בשנים שלאחר מלכות כורש (521 לפנה"ס) ישב על כיסא האימפריה נכדו, דריווש הראשון, עד שנת 486 לפנה"ס. הישגיו הצבאיים הגדולים של דריווש הפכו את פרס לאימפריה הגדולה. בכתובת מימי דריווש שנמצאה בפרספוליס נאמר:

אומר דריווש המלך זו היא הממלכה שאני מחזיק בה מן הסקיים אשר מעבר לסוגדה, משם לכוש, מן הודו, משם עד ספרד – אשר אהורהמזדה גדול האלים העניק לי.

לאחר מותו עלה לשלטון כסרכסס, הוא אחשורוש. כבר בראשית דרכו הכריז אחשורוש על המשך המלחמה העולמית. חלום ההשתלטות על העולם כולו קיבל בראשית ימיו תנופה גדולה. הוא ראה עצמו כמלך העולם וכמי שמביא את בשורת האימפריה הפרסית אל קצווי המערב. אין מדובר במלך שוטה, שיכור, טיפש או הפכפך. אחשוורוש מבטא חזון וכושר ארגון של מי שצמח בתוך אימפריה, חווה את כישלונות קודמו ונשבע להביא מזור לממלכה. הוא הבין שלצורך הקרב המחודש עליו לגייס צבא מכל רחבי האימפריה, ולא להתבסס רק על צבא מקומי.

לצורך כך פצח המלך בפעילות דיפלומטית נמרצת ואירח בעיר הבירה שושן משלחות מכל רחבי האימפריה, כדי להראות את יכולתו הצבאית ולרתום את הנציגים להשתתפות אקטיבית במהלך המלחמה. כל מי שמוכן לקרוא את סיפור המגילה בשקט, בלי נעילת הראש וקיבעון הלב, יראה את הסיפור הזה מתועד יפה בפרק א.

בין פרק א (שנה שלישית למלכות אחשוורוש) לבין פרק ב (שנה שביעית למלכותו) עוברות ארבע שנים שבהן יוון משיבה מלחמה לפרס. ארבע השנים הסוערות של הקרבות בין פרס לברית העמים היוונים לא מתוארות כלל במגילה. הסיבה לקפיצה הזו ברורה. מחבר המגילה ביקש לעצב את דמות המלך כקריקטורה ולהציגו כמלך חסר כוח, הפכפך, נתון לקפריזות ולגחמות שלו ושל עבדיו. אין במגילה תפאורה אחרת מחוץ לתפאורת הארמון וסביבותיו. זוהי הצגה עם מיקוד חד ומיוחד. תפקיד ההצגה אינו לספר את ההיסטוריה אלא "לדחלל" את המלך ולעמת את השומעים עם מלך אחר, נסתר יותר, גבוה יותר ויציב יותר – המלך שמתחבא מאחורי ומעל כל המעשים.

כתב: הרב בני לאו

באדיבות אתר 929 תנך ביחד www.929.org.il

לבלוג של עדי רומם לחצו כאן