הרהורים על פרשת ויחי | רינו צרור

05-01-2023 | עדי רומם

משגע את כולם | מאת: רינו צרור

מי שסחב בצעירותו את ברכת הבכור על פני אחיו, יחרוג גם בזקנתו ובדיוק באותו העניין “הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה” (בראשית מח, א).

סיפור חייו של יעקב האב ננעל כמעט כפי שהתחיל, במעשה החריג. אחרי שהנחה במדויק את יורשיו מה יעשה בו אחרי מותו, “וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם” (מז, ל), אחרי שהשביע “שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי” (מז, כט), אחרי שהעביר את הצו ואת הזכות “וְנָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ” (מח, ד), אחרי שציין את מקום קבורתה של האם “וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת הִוא בֵּית לָחֶם” (מח, ז). אחרי כל ההנחיות הברורות – הוא משגע את כולם ומחליף בין הברכות לבין המבורכים.

זו הנעילה. ללמדך שמי שחרג בצעירותו לסחוב את ברכת הבכור, יחרוג גם בזקנתו ובדיוק באותו העניין, בין המקובל ליוצא הדופן, בין המסורה לסטייה ממנה.

אבל, אם בתחילת הדרך הייתה הגנֵבה מנומקת, עשירה בסיבות, ביצרים, בקנאת אחים, ובצורך הנואש ב’בכורה’, ואם בתחילתה של הדרך מצאנו חוץ ממניע עשיר גם מנוע לתפארת, אֵם דוחפת וממריצה היטב – בסיפור הנעילה של יעקב, עם ברכת הנכדים אפרים ומנשה, לא נמצא מניע. ואין סיבה למהפך הברכות, איש לא דורש את השינוי. להפך.

האב המודאג יוסף מנסה למנוע אותו בכל דרך. “וַיַּרְא יוֹסֵף כִּי יָשִׁית אָבִיו יַד יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וַיֵּרַע בְּעֵינָיו” (מח, יז). תחילה הוא מנסה למנוע במעשה – “וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם” (שם), ואחר כך הוא מנסה למנוע בדיבור – “וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו לֹא כֵן אָבִי” (שם, יח). זה כמובן לא עזר ליוסף. בשל מנהגו המוקדם של אביו ומשום יכולתו להיטיב ולראות את העתיד.

“וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי
גַּם הוּא יִהְיֶה לְּעָם
וְגַם הוּא יִגְדָּל;
וְאוּלָם
אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ
וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם”.
(מח, יט)

זו הסיבה. העתיד לבוא. והנימוק המוטמע בסיבה הזו, שגם אז בראשית הדרך, כשסחב בדרכו את הבכורה, “בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ” (כז, לה), על פי צו העתיד עשה כך. הנחייתו של הכל-יכול.

ומילות הסיכום תואמות. תפילתו לעתיד של הגר שמת בארץ גלותו.
“הִנֵּה אָנֹכִי מֵת;
וְהָיָה אֱלֹהִים עִמָּכֶם
וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ אֲבֹתֵיכֶם”.
(מח, כא).

 

רינו צרור הוא עיתונאי

לבלוג של עדי רומם לחצו כאן

שייך לקטגוריה: כללי, פרשת השבוע,
תוכן ששייך למאמר:

שתפו

פרסם תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


אין לפרסם תגובות הכוללות תוכן פרסומי או פוגעני אשר חורג מגבולות הטעם הטוב.

מאמרים מעניינים נוספים

ציפור החופש וציפור הביטוי

חופש הדיבור, שהוא בדרך כלל מעלה אצל האדם, יכול להפוך…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת תזריע- הטוב, הרע והמצורע

הרבה מצורעים מסתובבים בינינו, הם לא נראים טוב ומתנהגים בצורה…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת שמיני- אני כאן כדי לנקום

נדב ואביהוא ניסו להגן על כבוד אביהם שלא הצליח להעלות…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

להגיע לאיזון הנכון

החֵלב והדם הם הפכים. החֵלב הוא כבד, שומני, מה שמכביד…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

ניהול עושר משפחתי – הדרך להוציא הרבה יותר מהכסף שלך

אם בעבר שירותי ניהול עושר היו מיועדים בעיקר למשפחות אמידות…

הבלוג של נטו פיננסי

למאמר המלא

פשטידת כרובית וגבינות (ללא גלוטן)

פשטידה קלה להכנה, צבעונית ויפה בגלל שלל הירקות, טעימה ומשביעה…

הבלוג של מילכה דיין

למאמר המלא

פרשת ויקרא – לא ידעת? עוד יותר חמור

מדוע מעשה שנעשה בתום לב, מתוך שכחה או טעות אנוש…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי – כך בחושן, כך בבית העלמין הצבאי

במבט ראשון, החושן נראה פשוט מאוד בצורתו: “רבוע היה… וימלאו…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל – טוות וחכמות

מדוע לטוות העזים, מלאכה שאנחנו כבר לא מכירים, הוענק תואר…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פָּרָשַׁת כִּי תִשָּׂא – מישהו מסתיר את הכיור?

“ועשית כיור נחושת וכנו נחושת לרחצה…” (ל, יח). בפרקים לה-לח,…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

ממליגה רומנית אותנטית

אחת המנות היותר אהובות עלינו במשפחה שכיכבה אצלנו בבית לעתים…

הבלוג של ניצן פוגל

למאמר המלא

פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה – יצירה ושגרה

קרבן התמיד הפך לעוגן יומי. מימוש הגדרותיו המדויקות מִסגרוּ את…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא
עגלת קניות
0

אין מוצרים בסל הקניות.

למעלה
חזרה
נגישות