מקורם של ערכי המוסר בעמוד התווך המוסרי ומקורם של עקרונות המלחמה וכלליה בעמוד התווך הצבאי הוא זהה – הטרונומי: כמו במדע, חוקי הטבע והאמת האובייקטיבית שלהם, מתורגמים לשפת אנוש.
מקורם ההטרונומי הזהה של ערכי המוסר בעמוד התווך המוסרי ושל עקרונות וכללי המלחמה בעמוד התווך הצבאי, החיל עליהם את חוק הכלים השלובים.
ערכיו הליברלים העבריים של המוסר המדינתי – מוסר הנביאים – מוסר של חובות אדם, נקבעו במגילת העצמאות ובהמשך בחוק כבוד האדם וחרותו שנתן להם תוקף של חוקה.
עקרונות המלחמה וכלליה האוניברסאליים נקבעו בדוקטרינת המלחמה של צה”ל ובתורות הלחימה שלו;
הוראות הפקוד העליון (הפ”ע) מכפיפים את עקרונות צה”ל ותורותיו, לחוקי המדינה וערכיה ובכלל זה לערכיה המוסריים של המדינה שבחוק ולכן ההפ”ע הוא הצינור שמחבר בין שני עמודי התווך ומאפשר לחוק הכלים השלובים להתקיים.
עמוד התווך המוסרי נהרס בעשורים האחרונים בגלל שתי מהפכות שהתרחשו במערכת המשפט: מהפכה תרבותית ומהפכה משפטית.
המהפכה התרבותית יצרה בבג”ץ שני סוגי שופטים: מיעוט של שופטים שמרנים שמחויבים לערכים הליברליים העבריים של חובות האדם שבתוך החוק ומנגד, רוב של שופטים ליברלים שמחויבים לערכי הליברליזם המערבי של זכויות האדם, שמחוץ לחוק, כפי שהנשיא ברק קבע בראיון עימו ב-2019.
המהפכה התרבותית פגעה קשות בלגיטימיות של צה”ל להכריע את הטרור, גם כשפצצות האדם ואוטובוסים מתפוצצים ברחובות, הפכו לשגרה.
המהפכה המשפטית – “הכל שפיט” הכניסה לשדה הקרב הצבאי שהוא ממלכת אי הוודאות, את נורמות המשפט של האזרחות – ממלכת הוודאות ופגעה קשות ביכולת של צה”ל להכריע את הטרור.
קוד אתי שליווה את הכנסת מהפכת הכל שפיט לצה”ל, גרם גם הוא לפגיעה קשה ביכולת של צה”ל להכריע את הטרור.
חוק הכלים השלובים לפיו נוזל מסוים בכלים שלובים ישאף להיות שווה, יצר את המקבילה של שני סוגי שופטים שנוצרה בבג”ץ, לחלוקה לשני סוגי צבאות בעמוד התווך הצבאי:
בדרג הטקטי, הצבא הישן נדרש להילחם לאור עקרונות המלחמה וכלליה האוניברסליים, חרף נטרולם ע”י הכנסתם לצה”ל של השפוט האזרחי והקוד האתי: הערך הראשון בקוד האתי מתנגש חזיתית בערך הראשון והמכונן בעקרונות המלחמה, הדבקות במטרה ועקב כך ממוטט את תורת הפקוד והשליטה של צה”ל, שנגזרת מערך זה;
בדרג המערכתי, עוצב צבא ‘חדש’ אחר, צבא מהחלומות: צבא שלא נועד יותר להביס את אויביו כתוצאה מהכרעתם הפיזית, אלא, לנצחם ע”י הרתעתם התודעתית באמצעות זיקוקי דינור טכנולוגיים מרהיבים ותמונות ניצחון חורכות מסכים.
צה”ל של ערב ה-7 באוקטובר היה יצור כלאיים: הידיים והרגלים, ידי יעקב, כבולים בנחושתיים של פסיקות משפטיות ליברליות של זכויות אדם; הראש לעומת זאת, ראשם של דלז וגואטייה – מורי הדור שהחליפו את מורי הדרך של צה”ל הישן, קלאוזביץ וסון טסו.
הנחת היסוד בתרבותם של מורי הדרך, שספק אם אפילו חלמו, שיהיה צבא בעולם, שיאמץ את הגיגיהם, היא שהאדם הוא טוב.
שני עמודי התווך של הביטחון הלאומי של ישראל שנהפכו לשני קורי עכביש הזמינו את אויביה לתקוף אותה.
המכנה המשותף לתורת המערכה ההרתעתית שהרסה את עמוד התווך הצבאי ולערכיו של ליברליזם זכויות האדם שמחוץ לחוק, שהרס את עמוד התווך המוסרי, הוא מקורם האוטונומי: חשיבתו הסובייקטיבית של האדם.
שורשיה של החשיבה הסובייקטיבית, שהחליפה את הבסיס ההטרונומי – חוקיו האובייקטיבים של הטבע, שעל פיהם מקימי המדינה בנו את עמודי התווך של הביטחון הלאומי, היא הפילוסופיה הקיומית האקזיסטנציאלית, ממנה נגזר שהאדם הוא טוב.
היהדות איננה רואה באדם יצור טוב או רע, אלא, יצור שבניגוד לבעלי החיים האחרים, נברא ללא חסמים ביולוגיים מולדים מתוכנתים, לריסון הרצייה, הייצר והיצירה שלו ולכן הוא מסוכן וזקוק למוסר שלאור ערכיו הוא נדרש לרסן את עצמו.
בובר אמר על התפיסה הפילוסופית הקיומית – שבניגוד למדע וליהדות, שרואים את האדם כנברא בצלם הבריאה ולכן הוא כפוף לחוקיה, שהיא הפכה את היוצרות בקבעה, מיניה ובי, שהעולם נברא בצלם האדם.
יוון הביאה לעולם את הטרגדיה: כמו אנטיגונה, האדם לכוד בחוסר אונים טראגי בין זעם האלים וזעם המלכים;
היהדות לעומתה, הביאה את התקווה: היא נובעת מצד אחד, מתפיסת הכול צפוי, והרשות נתונה; ובטוב העולם נידון והכול לפי רוב המעשה; רְאֵ֨ה נָתַ֤תִּי לְפָנֶ֙יךָ֙ הַיּ֔וֹם אֶת־הַֽחַיִּ֖ים וְאֶת־הַטּ֑וֹב וְאֶת־הַמָּ֖וֶת וְאֶת־הָרָֽע׃ כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ; לֹא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא.
מצד שני, היא בנויה מיכולת התשובה: היכולת למי שדבק באמת, לזהות את טעויותיו ולתקנם, כדי ליצור עולם חדש, טוב יותר מהמקולקל.
הידיעה שהם שותפים לבניית עולם חדש שבו היהודי יוכל להגן על חייו, השקיעה את יגונם של ניצולי השואה בתקווה מנחמת ששיככה מעט את הטרגדיה האישית ואפשרה להם להשתתף בשמחה הלאומית של הקמת מדינה לתפארת; שני עמודי התווך של ביטחונה נהרסו על ידי בניהם; כל בן במקום אליו ההיסטוריה גלגלה אותו: מדינאי, איש ביטחון, שופט, איש רוח, איש תקשורת – קואליציונר ואופוזיציונר כאחד.
הבנים, הם עכשיו ניצולי שואה שנייה – גם היא מפלצתית בזוועותיה וגם הם זקוקים לתקווה המנחמת שיכולה לספק בנייה מחדש של עמודי התווך שהם הרסו.
שיקומו של עמוד התווך הצבאי בחלקו הטקטי, מתבצע על הסדן של שדה הקרב העזתי; ביצועיו, במגבלות הבלתי מוסריות המוכתבים לו, מעודדים ומנחמים;
שיקומה של המצביאות הצבאית הוא מורכב בהרבה ועל שר הביטחון – שנחישותו להחזיר את החטופים ולחסל את אחרונת המפלצות, מעודדת וזורעת ביטחון, להודיע מיד על הקמת צוות לגמילתו של צה”ל מסמיה של תורת המערכה ולשיקומו האינטלקטואלי של עמוד התווך הצבאי.
על נשיא המדינה שסמלו – סמל הנשיא, מסמל את ערכי המדינה שבחוק, לא להמתין לוועדות חקירה ולקחת על עצמו לאלתר את שיקומו של עמוד התווך המוסרי; ספק אם הוא מודע לחלקו באסון הנורא שנפל על המדינה.
מתבקש שהוועדה שיקים, תנחה את בג”ץ לחזור ולהיות, כפי שהיה בימי שפוט השופטים אגרנט, כהן, אלון ואחרים כמותם, בית דין גבוה לצדק ליברלי עברי.
—
ד”ר חנן שי הוא אלוף- משנה במילואים ומומחה בחשיבה ותכנון אסטרטגי צבאי ומדיני, פיתוח מנהיגות, וקבלת החלטות ועבודת מטה.
עמרי אינגבר
17.11.2023
האבחנה בין חובות האדם שהם מוסר הנביאים, לזכויות האדם שהם הליברליזם המערבי המגונה ע״י הכותב , חסרת כל ביסוס. אין חובות ללא זכויות ולהפך. כל הבסיס למאמר רעוע והזוי. אין הצדקה לקיום העם היהודי אלא בקיום אמות מוסר אוניברסליים.
עמרי אינגבר
17.11.2023
בית המשפט הליברלי לא מנע ממשלת אולמרט לשטח את הדאחיה בלבנון.
בית המשפט הליברלי לא כפה על נתניהו להעדיף את החמ״ס על פני מו״מ עם הרשות הפלסטינית.
הטלת המחדל ופיתוח הקונספציה על בית המשפט הינה מופרחת.
הייתה כאן החלטה מודעת של מדיניות משיחית שאפשר לנהל את הסכסוך מבלי לחתור לאיזה שהו פתרון.
עתה כבר ברור שהחמאס תכנן את המלחמה במשך שנתיים ואף התאפק שלא להיגרר לתגובה כאשר פעלנו בשני המבצעים האחרונים כנגד הג’יהאד כל זאת על מנת לחזק את הקונספציה שהוא מורתע ופניו לשיקום אזרחי של עזה. המועצה לבטחון לאומי חייבת הייתה לבחון הערכה הפוכה לזו של אמ״ן ולהציגה להכרעת הקבינט.
השלטון הממושך של נתניהו הוא שורש הרע. במהלך השנים נדחקו כל בעלי הדעה העצמאיים ואת מקומם מלאו אומרי הן ומלחכי פינכה. גם אמ״ן נפל בפח הזה והציג לנתניהו את מה שרצה לשמוע מהם.
לא את בית המשפט צריך לשנות אלא את המבנה השלטוני בישראל.
יש לכונן בית נבחרים עליון שייבחר בשיטה אזורית ואישית ל 5 שנים ובכך יחזק את הרשות המכוננת כמבקרת ומפקחת על הממשלה. יש להגביל את כהונת ראש הממשלה ל 8 שנים ולא יותר משתי קדנציות.
הטיעון של חוסר משילות מעיד יותר מכל על המתלונן כחסר מנהיגות ויכולת ביצוע (אין לכך הוכחה טובה יותר מאוזלת היד של הממשלה עתה מול הפעילות הנמרצת של אירגוני ההתנגדות האזרחיים).
עמרי אינגבר
19.11.2023
ההבחנה בין “ערכי הליברליזם העברי שבחוק לערכי הליברליזם המערבי שמחוץ לחוק” אין לה כל ביסוס. ההומניזם העברי הינו אוניברסאלי, אין מוסר יהודי ומוסר מערבי, רצח הוא רצח הוא רצח וכך גם כל הערכים שהאדם מיום אוכלו מעץ הדעת יודע להבחין בין טוב לרע.
ואהבת לרעך כמוך, איש בחטאו יישא, במקום שאין אנשים השתדל להיות איש, כל דברי הנביאים המאשימים את השלטון המושחת בגזל היתום האלמנה והגר ובודאי גם חוקי השמיטה הם ההומניזם העברי שהוא היסוד של הליברליזם המערבי.
כל חוק מרגע שנכתב נתון לפרשנות. אפילו חוקי התורה (המצוות), שיש המאמינים כי נתנו ע”י אלוהים בעצמו, נתונים לפרשנויות סותרות (כבר החל מהקריאה השנייה של התורה הלו היא המשנה).
משטר דמוקטי מתאפיין בהכלת מגוון דעות ומכן הביקורת על בית המשפט העליון שאינו מייצג את מגוון הדעות בחברה הישראלית.
מאחר וכיום בית המשפט הינו הבלם היחיד בדמוקרטיה הישראלית המרסן את השלטון, כל שינוי בו מתפרש כפגיעה בשומר הסף האחרון. הצעתי, לכונן בית מחוקקים עליון שירסן את החקיקה הדורסנית של הממשלה, פותחת את האפשרות לתקן את הדרוש בבית המשפט ברגישות ובשום שכל במטרה לגוונו בתפיסות עולם שונות (ולא כהצעתך לצמצם את מגוון הדעות).
ראוי להזכיר כי בית המשפט לא מונע הריסת בתי מחבלים, לא מנע גירוש מחבלים (ללבנון) ובוודאי שאינו מונע מחיילי צה”ל להגן על עצמם ועל האזרחים שהם מופקדים על שלומם.