ועדה ממלכתית או ממשלתית – מה ההבדל?

29-10-2023 | מוטי גלוסקה

האם להקים ועדת חקירה ממלכתית או ועדת בדיקה ממשלתית? זו השאלה שבעיקר עוסקים בה מקורבי ראש הממשלה בימים אלו.

לפי דבריה של דפנה ליאל מתחילים המקורבים להלעיט את דעת הקהל בכך שתהיה זו ועדת בדיקה ממשלתית (על פי תקדים ועדת וינוגרד שהוקמה על ידי אהוד אולמרט אחרי מלחמת לבנון השנייה). העובדה שכך נוהגים מקורבי ראש הממשלה מעידה על כך שהאיש וסביבתו הבינו שחקירה תהיה. השאלות שהם מציבים לעצמם הן – מי יחקור? מה ייחקר? והאם בכלל ניתן לחקור דרג מדיני נבחר או שדרג זה עומד למבחן הציבור בבחירות (ראה דו”ח ועדת אגרנט).

ההבדל העיקרי בין שתי הוועדות טמון בראש ובראשונה בזהות הגוף הממנה. חברי ועדת חקירה ממלכתית מתמנים על ידי נשיא בית המשפט העליון. חברי ועדת בדיקה ממשלתית מתמנים על ידי הממשלה. “הרקורד” של ראש הממשלה וחבריו בסוגית המינויים אינו מרשים, על דרך המעטה. מרבית המינויים, החל מהקרובים ביותר לראש הממשלה, הם כושלים והעדות לכך היא העובדה שהממשלה לא נראתה בשטח בשבועיים הראשונים למלחמה. גם היום בשבוע השלישי למערכה מתנהלת עיקר פעילות התמיכה בחיילי צה”ל, באזרחים המפונים, במשפחות השכולות ובמשפחות החטופים על ידי המתנדבים בין אם “אחים לנשק” או “כוח קפלן” או “חמ”ל החטופים” של קרין נהון ואני מתנצל אם השמטתי מישהו. ראש הממשלה יבקש בוודאי למנות שופט או פרקליט מקורב ויש כבר במילייה המשפטי אנשים שישושו לתפקיד. ככל שתקום ועדה מן הראוי שחבריה ימונו על ידי נשיא בית המשפט העליון שחזקה עליהם שלא יהיו בה כאלה החשים צורך לרצות את ראש הממשלה.

הנושא השני הוא כתב המנדט. ערב הקמת ועדת אגרנט היה מי שניסה להוציא את המילים “אזרחיים” (להבדיל מצבאיים) מכתב המנדט. גולדה מאיר סרבה בתוקף. כתב המנדט של ועדת וינוגרד היה הרחב מכולם. הוועדה הוסמכה לחקור גם את התנהלות הדרג המדיני וגם את התנהלות הדרג הצבאי. הוועדה שתקום חייבת לקבל מנדט רחב ובלתי מוגבל למעשה ומן הראוי גם לקצוב את פרק הזמן שבו יהיה עליה להגיש את הדו”ח שלה ואת המלצותיה.

לבסוף מן הראוי להקים ועדת חקירה ממלכתית באשר יש לה, על פי חוק, סמכויות אכיפה וכפייה בעוד שלוועדת בדיקה ממשלתית יהיו סמכויות כאלה רק אם הממשלה תחליט על כך.

במקרה זה אנחנו עוסקים לא רק במלחמה דוגמת מלחמת יום הכיפורים (ועדת אגרנט) או מלחמת לבנון השנייה (ועדת וינוגרד) אנחנו עוסקים במערכה שבה נכבשו ישובים ובסיסי צבא. נעה בהם פוגרום. נעשו מעשי זוועה נוראיים. לפי המניין נכון לעכשיו ישנם כ – 1400 נרצחים, אלפי פצועים וכ – 220 חטופים בידי החמאס. זו התרחשות חסרת תקדים. אירוע העולה בעוצמתו ובחומרתו על אירוע הפתיחה של מלחמת יום הכיפורים. כבר היום הודו חלק מהמעורבים בהם בכירי הצבא והשב”כ באחריותם לכשל הנורא. זה לא אירוע שיכול להיחקר על ידי ועדת בדיקה ממשלתית, כפי שאמר השופט רובינשטיין באותו בג”ץ שעסק בהקמת ועדת וינוגרד:

ובהמשך הוא הוסיף:

“נשגב מבינתי מדוע בנושא בעל מוטת כנפיים כזאת לא תקום ועדת חקירה ממלכתית

קשה לברור מילים ברורות וטובות יותר מאלו של השופט רובינשטיין. יש לקוות כי כאשר יבואו שופטי בית המשפט העליון של ימינו אלה לדון בסוגיה זו יהפכו   דבריו של השופט רובינשטיין לדעת הרוב. מכל מקום – אירועי אוקטובר 2023 רחבים בהרבה  מכל אירוע אחר שמדינת ישראל ידעה עד כה. היקף החקירה צריך להיות רחב ולכלול לא רק  את הצבא אלא גם את הממשלה על כל משרדיה ואגפיה, את המופקדים על העורף ובעיקר  את אלה שהאחריות לביטחון העם והמדינה מוטלת על כתפיהם.

_______

מוטי גלוסקה הוא חוקר ומרצה בנושא ההיסטוריה הצבאית של ישראל, ביטחון לאומי ומדעי המדינה, מתמחה בתחום קבלת החלטות וועדות חקירה.

לאתר של מוטי גלוסקה לחצו כאן

 

לבלוג של מוטי גלוסקה לחצו כאן

שייך לקטגוריה: אקטואליה, מנהיגות וערכים,
תוכן ששייך למאמר:

שתפו

פרסם תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


אין לפרסם תגובות הכוללות תוכן פרסומי או פוגעני אשר חורג מגבולות הטעם הטוב.

מאמרים מעניינים נוספים

אדוני, שר הביטחון, להחלטתך!

הדרג הטקטי מפעיל את כוחותיו ברצועה לאור תורת צה”ל שמתמקדת…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

מציאות חלופית מתנגשת במציאות המזרח התיכון

מאז השתלטות האייתולות על איראן בפברואר 1979 ועד היום –…

הבלוג של יורם אטינגר

למאמר המלא

על המערב להקשיב מה יש לעם היהודי לומר לו

המערב הדמוקרטי שהזדעזע (ובצדק) מהריגתם בשוגג של עובדי הסיוע ההומניטרי…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

בושה

ציבור שלם זועק מדי מוצאי שבת בקפלן את המילה בושה!…

הבלוג של מוטי גלוסקה

למאמר המלא

ישראל נזרקה מתחת לגלגלי האוטובוס של טהרן ועל ארה”ב לחלצה משם

בניגוד למתקפות טרור של בודדים, מתקפת חמאס, היא המתקפה הצבאית…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

סגנית הנשיא האריס טועה: ברפיח יש פתרון הומניטרי הנמצא משני עברי הגדר

השגת מטרת המערכה ברצועה נמצאת בהישג יד: הסרת האיום שחמאס…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

כיצד חרב “חרבות ברזל” את יחסי ישראל – ארה”ב

ישראל יצאה למערכה ברצועת עזה כשעוצמתה הצבאית והיחב”לית טעונה בתמיכה…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

ניפוח מלאכותי של הדמוגרפיה הפלסטינית 2024

מפקד האוכלוסין הפלסטיני מנופח מלאכותית (ומהודהד ע”י הממסד הישראלי ללא…

הבלוג של יורם אטינגר

למאמר המלא

הורדת ישראל ל”דמוקרטיה אלקטורלית” היא מתקפה תרבותית נגדה והזדמנות

הורדתה של ישראל במדד Y-DEM לשנת 2024 מ”דמוקרטיה ליברלית”, ל”דמוקרטיה…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

מדיניות הביטחון הישראלית מוצתה וחיוני לעדכנה מיד

מדיניות הבטחון הישראלית עוצבה עם הקמת המדינה וחרף תהפוכות כמעט…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

מזכיר המדינה בלינקן על ההתנחלויות – התעלמות מעובדות

מזכיר המדינה טוני בלינקן מבטא את התובנה המקובלת כאשר טוען:…

הבלוג של יורם אטינגר

למאמר המלא

עדכון 2024 של הסוגייה הדמוגרפית – רוב יהודי מוצק

המציאות הדמוגרפית מנוגדת לתובנה המקובלת מספר הלידות היהודיות בישראל ב-2023…

הבלוג של יורם אטינגר

למאמר המלא
עגלת קניות
0

אין מוצרים בסל הקניות.

למעלה
חזרה
נגישות