כשאין יותר מה להפסיד | יהודה נוריאל

09-03-2023 | עדי רומם

בואו נוציא הכול החוצה. עד הקצה. כי הזדמנות נוספת לא תהיה.

למחרת, שוב עולה משה אל האלוהים כדי לנסות להגן על עם ישראל, ומציב אולטימטום: “וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם, וְאִם אַיִן – מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ”! אלוהים מתרצה ומחליט שלא ישמיד אותם ויקיים את שבועתו לאבותיהם להביאם לכנען, אבל לא הוא עצמו יעשה זאת אלא מלאכו, שליח האל. למה? “כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אַתָּה, פֶּן אֲכֶלְךָ בַּדָּרֶךְ”.

גם הלוחות החדשים (במקום הלוחות שמשה שבר) לא ייכתבו באצבע אלוהים, אלא הפעם משה יפַסל אותן. לאחר ארבעים יום ולילה משה יורד אל העם ולוחות הברית בידו. “וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו” בעקבות ההתגלות הנוספת והקרבה האלוהית שזכה לה, עד כדי כך ש”וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו… “וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו מַסְוֶה”.

בצד החגיגיות של חידוש הברית, השבר העמוק עדיין קיים. יהודה נוריאל רואה בזה לילה ארוך של שיחת “יחסינו לאן”.

פרק לד מספר על פתיחת ההזדמנות השנייה במערכת יחסים. כמה פשוט: “פסל לך שני לֻחת אבנים כראשֹנים. וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על הלֻחת הראשנים אשר שִברת” (לד, א). ובעצם, כמה בלתי אפשרי. בואו לא נתבלבל מהטקסט הרהוט והענייני במפגיע. הוא בא לחפות, ואינו מצליח, על שבר עמוק. כי לעולם, לעולם, לא יהיו לנו יותר “הלוחות הראשונים”. לעולם לא יתאחה הפצע הפתוח. שני הצדדים מובסים, המומים, כואבים. הם חוו טלטלה של בגידה מכוערת. ועכשיו, איך מרימים ראש ומסתכלים זה לזה בעיניים?

זהו לילה ארוך של שיחת “יחסינו לאן”. הטמפרטורה עדיין רותחת. התפרצויות קוטביות של רגש. ביטויים המעידים על חשש ואכזבה עמוקה. אזהרות חמורות. השתפכויות של חמלה ואהבה. איזה אוצר מילים: רחמים, חסד, אמת, עוון, פשע, קנאה, זנונים, סליחה. ככה זה כשעוברים טראומה. בואו נוציא הכול החוצה. עד הקצה. כי הזדמנות נוספת – לא תהיה.

ואחרי כל אלה תגיע סדרה מדוקדקת של הוראות מעשיות לחיים. אין די בהצהרות חוזרות של נאמנות ואהבה. אנחנו כבר יודעים שזה לא מספיק. אז בואו נדבר תכלס. את מי מותר לראות ואת מי לא. מתי עובדים ומתי חוזרים הביתה. איפה נגור ומה נאכל. איזה סידורים עושים בחגים. ודומה שעוד לפני שההתחייבויות הללו באות כדי להסדיר את העתיד, הן נועדו, קודם כול, כדי לייצב את קצב הנשימה. לטעת תקווה שהחיים המשותפים יכולים לחזור אל מסלולם. כי אמנם יצאנו עם הסכם חדש בינינו. אבל עדיין, עדיין קשה להסתכל זה לזה בעיניים.

יהודה נוריאל הוא עיתונאי

באדיבות אתר 929 תנך ביחד www.929.org.il

לבלוג של עדי רומם לחצו כאן

שייך לקטגוריה: פרשת השבוע,
תוכן ששייך למאמר:

שתפו

פרסם תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


אין לפרסם תגובות הכוללות תוכן פרסומי או פוגעני אשר חורג מגבולות הטעם הטוב.

מאמרים מעניינים נוספים

פרשת וישב – שווים ושווים יותר

“הפליה, ידענו, היא הרע-מכל-רע”, כתב השופט מישאל חשין. כך בזמן…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת וישלח – מתנשקים ובוכים

בכיינים גדולים אבותינו. משגעים זה את זה ויוצרים שנאת עולם…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת ויצא – לפעמים אנחנו יעקב, לפעמים ישראל

בשונה מהמקרה של אברהם ושרה, השם הישן לא נדחה, וגם…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת תולדות – לא הכול סחיר

עשיו לא הבין שהבכורה אינה סחורה שניתן לוותר עליה תמורת…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת חיי שרה – היהודי הנודד, היהודי הקרוע

לאחר שנים שבהן הוא חי בארץ הזו שאליה שלח אותו…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת וירא – ילדים אינם נולדים ומאכלת בלִבם

יצחק ואברהם לא יצאו שלמים מהר המוריה. הם יצאו רועדים.…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת לך לך – עוד נגיע לארץ חדשה

מדוע הלך אבי האומה? האם לפנינו איש ההולך בעקבות הבטחה…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת נח – בובות על חוט שמחזיק הבורא

בכל פעם שבשמיים מופיעה קשת בענן מופיעה במוחי, בסוג של…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת בראשית: שנאת אחים – גזירת גורל?

סיפור קין והבל אחיו יסמן את הדרך לבאים אחריו בספר…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת וזאת הברכה – לדעת להישען

ההישענות היא תכונה אשר נגזלת מאתנו תדיר ברגע שאנו מתבגרים.…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת השבוע איך אפשר לשפר את הטבע?

על המשמעויות הטבעיות והמשמעויות ההיסטוריות במועדי ישראל

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת האזינו – שירתו של מנהיג מגמגם

האזינו לשירת הברבור של משה, שגם אחרי מאות שנים, המילים…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא
עגלת קניות
0

אין מוצרים בסל הקניות.

למעלה
חזרה
נגישות