• שמירה על אורח חיים בריא.
• פעילות גופנית.
• תזונה נכונה – אין מחקרים חד משמעיים להבנת הקשר בין תזונה להתפתחות סרטן הערמונית אך עדויות מצביעות על כך שאכילה של ירקות שונים, דיאטה ים תיכונית, מזונות עשירים בליקופן לרבות עגבניות, אשכולית אדומה, אבטיח וכו' וירקות מצליבים כדוגמת ברוקולי וכרובית יכולים להאט את גדילתם של תאים סרטניים בערמונית. מנגד – מומלץ להפחית אכילה של מזונות מעובדים, בשר אדום ושתייה של משקאות ממתוקים.
• שמירה על משקל גוף תקין – ישנם מחקרים שמצביעים על כך שגברים עם השמנת יתר בעלי סיכון גבוה יותר לחלות בסרטן ערמונית אגרסיבי יותר.
• הימנעות מעישון.
• צריכה של ויטמינים כדוגמת ויטמין D – יש להיוועץ עם הרופא המטפל לפני נטילת תוספי מזון או ויטמינים.
• שמירה על חיי מין בריאים – ישנם מחקרים המראים כי פעילות מינית (עם וללא בני זוג), מפחיתה סיכון לסרטן ערמונית. כנראה קשור לכך שפעילות השפיכה מובילה להוצאת רעלנים וחומרים דלקתיים מהגוף.
מהם התסמינים האפשריים למחלה?
ברוב המקרים, סרטן ערמונית אינו מוביל להופעת תסמינים מובהקים, במיוחד בשלבי ההתפתחות הראשונים.
בשלב יותר מתקדם של סרטן הערמונית, יכולים להופיע: הפרעות במתן שתן, כולל זרם שתן איטי או חלש, ,צורך במתן שתן לעיתים קרובות יותר – במיוחד בלילה, דם בשתן, דחיפות במתן שתן ,הרגשה של התרוקנות לא מלאה, כאב או צריבה בעת מתן השתן.
קושי בהשגת זקפה. דם במגע מיני (נדיר)
כאבים בברכיים, בעמוד השדרה, בצלעות או באזורים אחרים כתוצאה מהתפשטות הסרטן לעצמות.
נפיחות ותחושת נימול של הרגליים או אפילו אובדן שליטה בשלפוחית השתן או המעי כתוצאה מגידול הלוחץ על חוט השדרה.
חשוב לציין –
באם הנך סובל ולו רק באחד מהתסמינים שצוינו עליך לגשת לבדיקה אצל הרופא המטפל. יחד עם זאת, חשוב להבין כי רוב מקרי ערמונית מוגדלת, אינם מתפתחים למחלת הסרטן.

איך מאבחנים סרטן ערמונית?
הבדיקות העיקריות שניתן לערוך כאשר מתעורר חשד לגידול בערמונית הן:
בדיקת PSA – זו בדיקת דם שבה נבדקת רמת ה-PSA – אנטיגן (חלבון) שמיוצר בתאי הערמונית. רמת ה PSA בדרך כלל גבוהה יותר בדמם של חולי סרטן הערמונית. הכלל הנהוג הוא שככל שרמת ה-PSA גבוהה יותר, כך גדלה הסבירות לקיומו של גידול בערמונית. יחד עם זאת, חשוב להדגיש שרמת ה PSA ברוב המקריםעולה בעיקר בגלל גורמים שאינם בלעדיים לסרטן ערמונית, כמו: הגדלה שפירה של הערמונית, דלקת בשלפוחית השתן או בערמונית, וכן לאחר פעילות מינית.
חשוב מאד להבין שאין כיום ערך סף ברור של PSA שמעיד על סרטן הערמונית, והדעות חלוקות בקרב המומחים בנוגע לבדיקה זו.
PSA נמדד בדרך כלל בננוגרם למיליליטר דם (ng/ml). אין ערך PSA שנחשב תקין. הערכים משתנים מאדם לאדם ועולים באופן טבעי עם הגיל. ערכי הייחוס התקינים הם:
גיל 49-40: עד 2.5 ng/ml
גיל 59-50: עד 3.5 ng/ml
גיל 69-60: עד 4.5 ng/ml
מעל גיל 70: עד 6.5 ng/ml
ברור לחלוטין שעליית רמת ה-PSA בדם היא סיבה לבירור, ורמה גבוהה תדרוש בדיקות אבחון נוספות.
כמו כן, רמת ה-PSA עשויה להשתנות (בד"כ כלפי מטה) בהתאם לטיפולים השונים הניתנים לטיפול בסרטן הערמונית, ולכן ערך ה PSA משמש גם כלי לבחון יעילות טיפול, באיזה שלב המחלה נמצאת, ואת קצב התקדמותה.
בדיקת PSA אינה הגורם היחידי בשלב האבחנה, ונדרשת גם בדיקה קלינית.
בדיקת אצבע רקטלית (DRE- Digital Rectal Examination ) – מיקום הערמונית בסמוך לרקטום (החלחולת) מאפשר לבדוק אותה באמצעות החדרת אצבע דרך פי הטבעת. הגדלה שפירה של הערמונית יוצרת תחושה גמישה וחלקה ואילו בסרטן בבלוטת הערמונית נוטה להיות קשיח יותר מרקמה בריאה והוא קשה וגבשושי למגע. יש לציין שבעזרת בדיקת DRE הרופא יכול למשש רק את חלקה האחורי של הערמונית ולכן יש מקרים בהם הבלוטה חלקה, למרות הימצאותם של תאים סרטניים בה באיזור שלא ניתן למישוש. חשוב לדעת ולהפנים שבדיקת אצבע רקטלית יכולה להיות לא נעימה, אך איננה כואבת…

אולטרסאונד טרנס-רקטלי (TRUS) – בבדיקת TRUS משתמשים במתמר קטן שמוחדר דרך פי הטבעת ומפיק גלי קול המעובדים לתמונות של הערמונית והאזור. ניתן להיעזר בבדיקה זו גם לצורך ביופסיה. בשונה מצילום רנטגן או CT, בדיקה זו לא חושפת את המטופל לקרינה מייננת.

בדיקת MRI (דימות תהודה מגנטית) של הערמונית – לערמונית ולגידול בה יש מראה מורכב; לעתים קרובות הוא מפוזר בכמה אזורים בתוכה, ובדיקות הדמיה כגון אולטרסאונד מוגבלות מאוד ביכולתן להדגימו. בדיקת MRI היא כלי אבחוני מדויק הרבה יותר. היא משתמשת בשדה מגנטי עוצמתי ובגלי רדיו וניתן לקבל באמצעותה תמונות חתך רוחביות ותלת-ממדיות של האיבר, ליצור מהן עיבודים ולפרוס את הרקמות שנסקרו פרוסות ־ פרוסות – מה שמאפשר לראותן בחדות רבה. כך, היא מסייעת לאבחן אם מדובר בגידול, ואם כן – לזהות את גודלו ואת מידת התפשטותו לרקמות סמוכות או לבלוטות לימפה. לעתים ניתן לשפר את איכות ההדמיה באמצעות הזרקת חומר ניגוד שמכיל גדוליניום (סוג של מתכת), שכמעט שלא גורם לתגובות אלרגיות.

ביופסיה של הערמונית – אם הבדיקות הראשוניות יעלו חשד לגידול בערמונית, יהיה צורך בביופסיה. בבדיקה זו מוחדרת מחט לערמונית דרך דופן הרקטום (לרוב בהנחיית אולטרסאונד טרנס-רקטלי) ובאמצעותה נלקחת דגימת תאים מהגידול/ מהאזור שהתגלה כחשוד בצילומי הדמיה. דגימה זו נשלחת למכון לפתולוגיה, שם היא עוברת עיבוד שבסופו מתקבל חתך רקמה דק מאוד, כזה שניתן להתרשם ממבנהו. הוא נצבע בצביעה שמאפשרת להבחין במרכיבים שונים ברקמה, ועל סמך המראה שלה במיקרוסקופ ניתן לקבוע אם היא תקינה או ממאירה ואת סוג התאים הסרטניים ודרגת המחלה לפי מדד גליסון שמשמש את הרופאים האונקולוגים.
בדיקות גנטיות לגילוי מוקדם – בשנים האחרונות פותחו מספר בדיקות דם ושתן המבוססות על שינויים גנטיים אופייניים לסרטן הערמונית ולשינויים ברמות PSA לסוגיו השונים. שימוש בהן עשוי להצביע על סיכויים מוגברים למציאת סרטן ערמונית, וחלקן אף יכולות לנבא מציאת סרטן בעל מאפיינים אגרסיביים יותר אשר יצריך טיפול מסוים. בדיקות אלו נמצאות למעשה בתהליך של פיתוח ולמידה.

___

כל האמור בכתבה זו נועד רק לתת ידע כללי על המחלה ואינו מחליף בשום פנים ואופן ייעוץ וטיפול מקצועי של אנשי מקצוע.  אין לראות בתוכן הכתבות או בהמלצות הכלולות בו כהצעה או המלצה לטיפול רפואי כלשהו. לכל שאלה או היוועצות, יש לפנות לרופא המטפל. המידע מוגש כשירות לציבור מטעם מ.ת.ג מחברים תוכן לגמלאים בע"מ ובחסות חברת נוברטיס ישראל בע"מ.