גורמי סיכון

מגדר:

• סרטן שד נפוץ הרבה יותר אצל נשים מאשר גברים. כ-99% מהמקרים הם בנשים.

גיל:

• הסיכון לסרטן שד עולה עם הגיל, במיוחד לאחר גיל 50.

היסטוריה משפחתית וגורמים גנטיים:

• נשים שיש להן קרובות משפחה עם סרטן שד (אמא, אחות, סבתא) נמצאות בסיכון גבוה יותר. כ-15% מהמקרים נובעים מהיסטוריה משפחתית.
• מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 מגבירות את הסיכון בצורה משמעותית. נשים עם מוטציות אלו עשויות לפתח סרטן שד בשיעור של כ-70% במהלך חייהן.

תנאים הורמונליים:

• נשים שמתחילות את המחזור החודשי בגיל צעיר (מתחת לגיל 12) או שנכנסות למנופאוזה מאוחרת (אחר גיל 55) נמצאות בסיכון גבוה יותר.
• נשים שלא ילדו ילדים או שילדו בגיל מאוחר, או שלא הניקו, גם נמצאות בסיכון גבוה יותר.

אורח חיים:

• צריכת אלכוהול: צריכה גבוהה של אלכוהול משויכת לעלייה בסיכון לסרטן שד.
• השמנה: במיוחד השמנה לאחר גיל המעבר, מגבירה את הסיכון לסרטן שד.
• חוסר פעילות גופנית: תורם לסיכון מוגבר.

בדיקות אבחנתיות

ממוגרפיה:

• בדיקת רנטגן המיועדת לגלות שינויים בשד לפני הופעת תסמינים. ממוגרפיה סורקת את השד לצורך זיהוי מוקדם של גידולים או שינויים באיכות הרקמה.

אולטרסונוגרפיה (US):

• בדיקה שמשתמשת בגלי קול ליצירת תמונה של השד. יעילה להבחנה בין גושים ציסטיים (מלאים בנוזל) וגושים סולידיים (מוצקים). יכולה לעזור לקבוע אם הגוש דורש ביופסיה.

ביופסיה:

• בדיקה שכוללת לקיחת דגימה מהגוש המפוקפק לצורך ניתוח מיקרוסקופי. סוגי ביופסיה כוללים ביופסיה עם מחט דקיקה, ביופסיה עם מחט עבה, וביופסיה ניתוחית.

בדיקות דימות נוספות:

• בדיקות כגון סריקות PET או MRI עשויות להתבצע במקרים מסוימים כדי לבדוק התפשטות של הסרטן או לאבחן סרטן שד התפשט למקומות אחרים בגוף.

טיפולים

כירורגיה:

• כריתת גוש (Lumpectomy): הסרה של הגידול ורקמת שד מסביבו. נועדה לשמר את השד כמה שיותר.
• כריתת שד מלאה (Mastectomy): הסרה מלאה של השד, ולעיתים גם של בלוטות הלימפה מסביב לשד. משמשת לעיתים כאשר הגידול גדול או לא ניתן להסיר אותו בחלקו.

כימותרפיה:

• טיפול בתרופות שיכולות להשמיד תאי סרטן או למנוע את התרבותם. בדרך כלל ניתנת לאחר ניתוח במקרים בהם הסרטן התפשט מעבר לשד.

טיפול קרינתי (רדיותרפיה):

• קרינה ממוקדת לחלק מהשד שבו היה הגידול. תוקפת את תאי הסרטן שנותרו לאחר הניתוח ומפחיתה את הסיכון לחזרת המחלה.

תרפיה הורמונלית:

• טיפול בתרופות שמונעות את השפעת ההורמונים כמו אסטרוגן על התפתחות הסרטן. נפוץ בעיקר בנשים עם גידולים רגישים לאסטרוגן (ER-positive).

תרפיות מונעות חדשות:

• תרפיה מונעת (Targeted Therapy): תרופות כמו טרסטוזומאב (Herceptin) הממוקדות לסוגים מסוימים של סרטן שד עם מוטציות גנטיות כמו HER2-positive.
• אימונותרפיה: מחקר בתחום זה כולל שימוש בתרופות שמחזקות את המערכת החיסונית להילחם בתאי הסרטן.

סיכום: סרטן שד הוא מחלה עם תסמינים מגוונים שיכולים לכלול גוש בשד, שינויים בעור או בצורת השד, או שינויים באזורים של השד. הבדיקות האבחנתיות והטיפולים המתקדמים מאפשרים ניהול של המחלה והגברת הסיכוי להחלמה. חשוב להקפיד על בדיקות סקר תקופתיות ולעקוב אחרי שינויים בגוף, כמו גם לשמור על אורח חיים בריא כדי להקטין את הסיכון לסרטן שד.

————

בשיתוף נוברטיס ישראל