ב-2022 הממסד הישראלי ממשיך להדהד את הנתונים הדמוגרפים של הרשות הפלסטינית ללא בדיקת-נאותות, תוך התעלמות מניפוח מלאכותי של 50% בנתונים הפלסטינים) נא ראה בהמשך).

ב-2022 ישראל היא המדינה המערבית היחידה הנהנית משיעור פריון גבוה-יחסית (מספר לידות לאישה), התורם להמשך הצמיחה הכלכלית ללא יבוא משמעותי של כח-עבודה זר, ומרחיב את מאגר כח האדם החיוני לביטחון המדינה.

ב-2022 בניגוד לתחזיות הממסד הסטטיסטי והדמוגרפי הישראלי מאז שנות ה-40′, שיעור הפריון היהודי בישראל עולה – לראשונה – על שיעור הפריון הערבי-מוסלמי בישראל. שיעור הפריון היהודי גבוה משיעורי הפריון של המדינות המוסלמיות חוץ ממדינות התת-סהרה, תימן, עיראק ומצרים.

ב-2022 ישראל עומדת בפני פוטנציאל עלייה של כ-500,000 יהודים מאוקראינה, רוסיה, מדינות נוספות בברה”מ לשעבר, צרפת, בריטניה, גרמניה, ארגנטינה וארה”ב, שמימושו מחייב מעבר למדיניות עלייה פרו-אקטיבית ובראש סדר העדיפויות הלאומי.

ב-2022 נמשכת מגמת ההתמערבות של הדמוגרפיה הערבית כפועל יוצא של מודרניזציה, מעבר מהכפר אל העיר, שידרוג מעמד האישה, השתלבות האישה בלימודים גבוהים ושימוש גובר באמצעי-מניעה.

ב-2022 נמשך (מאז 1995) המומנטום הדמוגרפי היהודי, במיוחד במגזר החילוני, במקביל לירידה מתונה מאד בשיעור הפריון החרדי.

תנופה הדמוגרפית היהודית

*מספר הלידות היהודיות בישראל ב-2021 (141,250) היה גבוה ב-76% ממספר הלידות ב-1995 (80,400), בעוד מספר הלידות הערביות (43,806) היה גבוה ב-20% מלידות 1995 (36,500), כפי שפורסם ב”ירחון מרץ 2022″ של הלמ”ס.

*ב-2021 היה מספר הלידות היהודיות 76% מסך הלידות בישראל בהשוואה ל-69% ב-1995.

*שיעור הפריון היהודי-חילוני גדל מאז 1995.

*נשות ישראל שניות לאיסלנד בהצטרפות לשוק העבודה, ומפגינות התאמה-חיובית נדירה בין שיעור הפריון מחד לבין רמת העיור, חינוך, רמת הכנסה וגיל הנשואין מאידך.

*ב-1969 היה שיעור הפריון הערבי גבוה ב-6 לידות משיעור הפריון היהודי. ב-2015 נעלם הפער – 3.13 לידות לאישה היהודיה והערביה, ומאז שיעור הפריון היהודי גבוה מהערבי. ב-2020 שיעור הפריון היהודי היה 3 לידות לאישה (3.27 כאשר בני הזוג הם ילידי הארץ), לעומת שיעור פריון ערבי של 2.82 ושיעור פריון ערבי-מוסלמי של 2.99. שיעור הפריון הממוצע ב-OECD הוא 1.61.

*הגידול בשיעור הפריון היהודי נובע מרמה גבוהה-יחסית של אופטימיות, פטריוטיות, זיקה לשורשים, אחריות קהילתית, תחושת-ספר (אתגר ביטחוני), יחס חיובי מסורתי לגידול ילדים וצמצום היקף ההפלות.

*ב-2021 היו 43,879 פטירות יהודיות בהשוואה ל-31,575 ב-1996 (כאשר היקף האוכלוסין כמעט הוכפל!) – מאפיין מגמה של אוכלוסייה צעירה יותר. ב-2021 היו 6,751 פטירות ערביות בהשוואה ל-3,089 ב-1996 – מאפיין מגמת הזדקנות.

*תוחלת החיים של ערביי ישראל (גברים – 78 ו-נשים – 82) דומה ארה”ב וגבוהה ממדינות ערב.

*ב-2021 היה מספר הפטירות היהודיות 31% ממספר הלידות היהודיות בהשוואה ל-40% ב-1995 – מאפיין מגמה של אוכלוסייה צעירה יותר. ב-2021 היה מספר הפטירות הערביות 15% ממספר הלידות הערביות בהשוואה ל-8% ב-1995 – מאפיין מגמת הזדקנות.

*מאז 1995 מתרחבת התשתית הצעירה של האוכלוסייה היהודית בישראל, המעניקה בסיס להמשך התנופה הדמוגרפית (לפחות) בדור הקרוב.

*התנופה הדמוגרפית היהודית מתוגברת גם על ידי מאזן הגירה חיובי הכולל עלייה שנתית וצמצום של היקף ה”ירידה”: מתוספת של 14,200 “יורדים” ב-1990 לתוספת שנתית של כ-7,000 בשנים האחרונות (במקביל להכפלת האוכלוסייה מ-1990!).

*שידרוג העלייה בסדר העדיפויות הלאומי ומעבר למדיניות עלייה פרו-אקטיבית יעניקו לישראל פוטנציאל צמיחה דומה לזה של גל העלייה מברה”מ.

התמערבות הדמוגרפיה הערבית

*500,000 תושבי חוץ (רובם מיו”ש), השוהים מחוץ לאזור למעלה משנה כלולים במפקד האוכלוסין הפלסטיני, בניגוד לנוהל המקובל העולם, הגורע ממפקד האוכלוסין תושבים השוהים מחוץ למדינת-הבית למעלה משנה. מספרם היה 325,000 במפקד האוכלוסין של 1997 (לפי הלמ”ס הפלסטיני), גדל ל-400,000 ב-2005 (לפי וועדת הבחירות הפלסטינית), ומתרחב מדי יום בגין לידות.

*350,000 ערביי ירושלים הם בעלי ת.ז. ישראלית ונספרים פעמיים – ע”י ישראל וע”י הרשות הפלסטינית. מספרם גדל מדי יום עקב לידות.

*למעלה מ-150,000 ערביי יו”ש (במיוחד) ועזה נשואים לערביי ישראל, הפכו לתושבי-קבע או לאזרחים, ונספרים פעמיים ע”י ישראל וע”י הרשות הפלסטינית.

*378,000 ערבים שהיגרו מיו”ש מאז מפקד האוכלוסין של 1997 לא נוכו ממפקד האוכלוסין הפלסטיני, המתעלם ממאזן ההגירה השלילי (יציאות עולות על היקף כניסות) של כ-20,000 לשנה בשנים האחרונות. רוב המהגרים הם צעירים. מאזן הגירה שלילי מאפיין את יו”ש, לפחות, מאז הסיפוח הירדני של אפריל 1950. לדוגמא, 28,000 ב-2021, 26,357 ב-2019, 15,173 ב-2017 ו-16,393 ב-2015 לפי תיעוד שוטף של “רשות האוכלוסין וההגירה”.

*32% ניפוח מלאכותי של נתוני-לידה ע”י הרשות הפלסטינית תועדו ב-2006 ע”י דו”ח “הבנק העולמי” (עמ’ 8 סעיף 6), כאשר הרשות הפלסטינית טענה לגידול של 8% במספר הלידות, אך “הבנק העולמי” תיעד צמצום של 24%.

*התמערבות דרמטית של שיעור הפריון מ-9 לידות לאישה בשנות ה-60′ ל-3.02 ב-2021 לפי “ספר השנה של ה-CIA”. ההתמערבות היא תוצאה של מעבר סוחף מהכפר אל העיר (מ-70% כפריים ב-1967 ל-77% עירוניים ב-2021), בנוסף לעלייה בגיל הנשואין (מגיל 15 ל-22), הרחבת השימוש באמצעי מניעה (70% מהנשים), העמקת השתלבות הנשים הערביות במערכות החינוך והתעסוקה, קיצור תקופת הפריון (מגיל 16 עד 55 לגיל 23 עד 45), ועוד.

*גיל החציון של ערביי יו”ש הוא 22 לעומת 18 ב-2005.

*מגמת התמערבות הדמוגרפיה מאפיינת את כל העולם המוסלמי חוץ ממדינות התת-סהרה: ירדן (דומה ליו”ש) – 3 לידות לאישה, איראן – 1.93, סעודיה – 1.95, מרוקו – 2.29, עיראק – 3.32, מצרים – 3.23, תימן – 3.1, איחוד האמירויות – 1,65, וכו’.

*היקף הפטירות מדווח במספרים נמוכים מהמציאות – כפי שמלמדים מחקרים עוד מתקופת המנדט הבריטי – משיקולים פיננסים ומדיניים. לדוגמא, מפקד האוכלוסין הפלסטיני של 2007 כלל את ילידי…1845.

*העובדות לעיל מתעדות ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון ערבים – כלומר, אוכלוסייה ערבית של 1.5 מיליון ולא 3 מיליון.

השורה התחתונה

*התנופה הדמוגרפית מהווה רוח גבית לצמיחה ישראלית, אזרחית וביטחונית, שהיא בסיס הפיכת ישראל לבעלת-ברית אסטרטגית של ארה”ב, והיותה מכפלן-עוצמה ייחודי עבור ארה”ב.

*ב-1897 היה בשטח המשולב של יו”ש ו”הקו הירוק” מיעוט יהודי של 9%, שהתרחב ל-39% ב-1947 והפך לרוב של 68% ב-2022 (7.5 מיליון יהודים, 2 מיליון ערביי “הקו הירוק” ו-1.5 מיליון ערביי יו”ש), הנהנה מרוח-גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה.

*בניגוד לתובנה המקובלת, אין “פצצת זמן דמוגרפית ערבית”, אבל יש תנופה דמוגרפית יהודית חסרת-תקדים.