מספר היהודים כולל גם את עולי ברה”מ (“אחרים” לפי הלמ”ס…) המוגדרים כיהודים לפי חוק השבות אך לא לפי ההלכה.

ב-2024 (לפי נתוני הלמ”ס המעודכנים ל-2022), בניגוד לתחזיות הממסד הסטטיסטי והדמוגרפי הישראלי מאז סוף המאה ה-19 ושנות ה-40′, שיעור הפריון היהודי (3.03) גבוה משיעור הפריון הערבי (2.75). שיעור הפריון היהודי גבוה יותר מאז 2016, ואף גבוה מכל מדינות האסלאם חוץ מעיראק ומדינות התת-סהרה.

בשנות ה-60′ היה שיעור הפריון הערבי גבוה ב-6 לידות לאישה משיעור הפריון היהודי. ב-2015 נעלם הפער – 3.13 לידות לאישה היהודית והערבית, כתוצאה מהתמערבות דרמטית של הדמוגרפיה הערבית מערבית לירדן: מעבר מחברה כפרית לעירונית, שדרוג מעמד האישה, גיל נישואין גבוה יותר (24), השתלבות הנשים בחינוך גבוה ובשוק העבודה, תקופת פריון קצרה יותר (45-25 ולא 55-16) ושימוש גובר באמצעי מניעה.

ב-2023 היו 43,353 פטירות יהודיות בישראל בהשוואה ל-31,575 ב-1996; גידול של 37% (כאשר היקף האוכלוסין כמעט הוכפל!), המאפיין מגמה של אוכלוסייה צעירה יותר. ב-2023 היו 6,108 פטירות ערביות בישראל בהשוואה ל-3,089 ב-1996; גידול של 98% המאפיין מגמת הזדקנות.

ב-2023 היה מספר הפטירות היהודיות 32% ממספר הלידות היהודיות בהשוואה ל-40% ב-1995, המאפיין מגמה של אוכלוסייה צעירה יותר. ב-2023 היה מספר הפטירות הערביות 14.3% ממספר הלידות הערביות בהשוואה ל-8% ב-1995, המאפיין מגמת הזדקנות.

הגידול בשיעור הפריון היהודי נובע מרמה גבוהה של אופטימיות, פטריוטיות, זיקה לשורשים, אחריות קהילתית, אווירת-ספר (אתגר ביטחוני), יחס חיובי לגידול ילדים וצמצום היקף ההפלות (צמצום של 34% בהשוואה ל-1990).

ב-2024 ישראל עומדת בפני פוטנציאל עלייה של כ-500,000 יהודים מאוקראינה, רוסיה, מדינות נוספות בברה”מ לשעבר, מערב אירופה, ארגנטינה וארה”ב, שמימושו מחייב ממשלה שתעלה את העלייה לראש סדר העדיפויות הלאומי, ותנקוט במדיניות עלייה פרו-אקטיבית.

התנופה הדמוגרפית היהודית מתוגברת גם על ידי מאזן הגירה חיובי, הכולל עלייה שנתית וצמצום בהיקף ה”ירידה”. מתוספת של 14,200 “יורדים” ב-1990 (כל השוהים מחוץ למדינה למעלה משנה) לתוספת של 10,800 ב-2020 ו-1,400 ב-2021 (במקביל להכפלת האוכלוסייה מ-1990!). שני נתונים אלו חורגים מהממוצע השנתי של כ-7,000 תוספת “יורדים” בשנים האחרונות, כנראה בהשפעת הקורונה על התחבורה האווירית.

ב-2024, ישראל היא החברה המודרנית היחידה המאופיינת מאז שנות ה-90′ על ידי גידול בפריון החילוני, במקביל לירידה מתונה בפריון החרדי ויציבות הפריון הדתי. ישראל גם מאופיינת על ידי התאמה-חיובית נדירה בין שיעור הפריון לבין רמת העיור, חינוך, הכנסה וגיל הנישואין.

שיעור פריון גבוה-יחסית (כמעט כפול מ-OECD) מהווה רוח-גבית לכלכלה, טכנולוגיה וביטחון, וממתן את התלות בעובדים זרים.

ב-2024 הממסד הישראלי המדיני והביטחוני מעדיף “שקט תעשייתי” (מול הרשות הפלסטינית), וממשיך להדהד את נתוני הלמ”ס הפלסטינית ללא בדיקת-נאותות, ולהתעלם מניפוח מלאכותי של כ-100% במספר ערביי יו”ש: הוספת תושבים השוהים בחו”ל למעלה משנה; ספירה כפולה של ערביי ירושלים; התעלמות ממאזן הגירה שלילי; ספירה כפולה של ערביי יו”ש ועזה הנשואים לערביי ישראל; ניפוח נתוני לידה וכיווץ נתוני פטירה (נא ראה נתונים בהמשך).

התמערבות הדמוגרפיה הערבית

התמערבות דרמטית של שיעור הפריון ב”קו הירוק” וביו”ש מ-9 לידות לאישה בשנות ה-60′ ל-3 ב-2022 (2.75 ב”קו הירוק”). ההתמערבות היא תוצאה של מעבר סוחף מ-70% כפריים ב-1967 ל-77% עירוניים ב-2022, בנוסף לעלייה בגיל הנישואין מ-15 ל-24, הרחבת השימוש באמצעי מניעה (70% מהנשים הערביות ביו”ש), וקיצור תקופת הפריון מגיל 16 עד 55 לגיל 25 עד 45.

ב-2024 גיל החציון של ערביי יו”ש הוא 22 לעומת 18 ב-2005.

ב-2024 מאפיינת ההתמערבות הדמוגרפית את כל העולם המוסלמי חוץ ממדינות התת-סהרה (לפי “ספר השנה של ה-CIA”): ירדן (דומה ליו”ש) – 2.9 לידות לאישה, איראן – 1.9, סעודיה – 1.89, מרוקו – 2.27, עיראק – 3.17, מצרים – 2.76, תימן – 2.91, איחוד האמירויות – 1,62, וכו’.

היקף הפטירות מדווח במספרים נמוכים מהמציאות – כפי שמלמדים מחקרים עוד מתקופת המנדט הבריטי – משיקולים פיננסים ומדיניים. לדוגמא, מפקד האוכלוסין הפלסטיני של 2007 כלל את ילידי…1845.

הממסד הישראלי אינו מבצע בדיקת-נאותות של נתוני הלמ”ס הפלסטיני, ולכן אינו מדווח את העובדות המתועדות להלן:

500,000 תושבי חוץ (רובם מיו”ש), השוהים מחוץ לאזור למעלה משנה, כלולים במפקד האוכלוסין הפלסטיני, בניגוד לנוהל המקובל העולם, הגורע ממפקד האוכלוסין תושבים השוהים מחוץ למדינת-הבית למעלה משנה. מספרם היה 325,000 במפקד האוכלוסין של 1997 (לפי ראש הלמ”ס הפלסטיני), גדל ל-400,000 ב-2005 (לפי וועדת הבחירות הפלסטינית), ומתרחב מדי יום בגין לידות.

375,000 ערביי ירושלים הם בעלי ת.ז. ישראלית ונספרים פעמיים – ע”י ישראל וע”י הרשות הפלסטינית. מספרם גדל מדי יום עקב לידות.

למעלה מ-150,000 ערביי יו”ש (במיוחד) ועזה נשואים לערביי ישראל, הפכו לתושבי-קבע או לאזרחים, ונספרים פעמיים ע”י ישראל וע”י הרשות הפלסטינית. מספרם גדל מדי יום עקב לידות.

413,000 ערבים שהיגרו מיו”ש מאז מפקד האוכלוסין של 1997 לא נוכו ממפקד האוכלוסין הפלסטיני, המתעלם ממאזן ההגירה השלילי (היקף היציאות עולה על הכניסות) של כ-20,000 לשנה בשנים האחרונות. רוב המהגרים הם צעירים. מאזן הגירה שלילי מאפיין את יו”ש, לפחות, מאז הסיפוח הירדני של אפריל 1950. לדוגמא, 23,445 ב-2023, 15,466 ב-2022, 28,000 ב-2021, 26,357 ב-2019, 15,173 ב-2017 ו-16,393 ב-2015, לפי תיעוד ממוחשב ושוטף של “רשות האוכלוסין וההגירה” בכל המעברים הבינלאומיים (יבשה, אוויר וים).

32% ניפוח מלאכותי של נתוני-לידה ע”י הרשות הפלסטינית תועדו ב-2006 ע”י דו”ח “הבנק העולמי” (עמ’ 8 סעיף 6), כאשר הרשות הפלסטינית טענה לגידול של 8% במספר הלידות, אך “הבנק העולמי” תיעד צמצום של 24%.

העובדות לעיל מתעדות אוכלוסייה ערבית של 1.55 מיליון ביו”ש ולא 3.25. כלומר, מיליון ניפוח מלאכותי של 1.7 מיליון.

השורה התחתונה ב-2024, בניגוד לתובנה המקובלת, יש רוב יהודי מוצק – הנהנה מרוח גבית של פריון ומאזן הגירה – בשטח המשולב של יו”ש ו”הקו הירוק”. אין “פצצת זמן דמוגרפית ערבית”; יש תנופה דמוגרפית יהודית.

התנופה הדמוגרפית מהווה רוח גבית לצמיחה ישראלית, אזרחית, כלכלית וביטחונית, שהביאה להפיכת ישראל לבעלת-ברית אסטרטגית ייחודית של ארה”ב, והיותה מכפלן-עוצמה ייחודי עבור ארה”ב.

ב-1897 היה בשטח המשולב של יו”ש ו”הקו הירוק” מיעוט יהודי של 9%, שהתרחב ל-39% ב-1947 והפך לרוב של 69% ב-4202 (8 מיליון יהודים, 2 מיליון ערביי “הקו הירוק” ו-1.55 מיליון ערביי יו”ש).

____

יורם אטינגר הוא דיפלומט ואיש עסקים ישראלי העומד בראש חברת US-Israel Opportunities, המתמחה ביחסי ארצות הברית–ישראל. כיהן בעבר כקונסול וציר בשגרירות ישראל בארצות הברית וכמנהל לשכת העיתונות הממשלתית