עד אחרון הניצולים

07-01-2022 | אריה ברנע

לחוק הפולני החדש יש קשר הדוק לחוק הפולני הקודם: צמצום ההכרה באחריותם של פולנים לפשעים שביצעו שם לפני 80 שנה.

ההיסטוריון פרופ’ דניאל בלטמן לימד אותנו במאמרו מ-20.8.2021 שהחוק הפולני המגביל תביעות להשבת רכוש שהולאם הוא תקין לגמרי, וכי לפולין יש זכות מלאה לטפל לפי הבנתה הן בתביעות רכוש והן בזכר השואה. פרופ’ בלטמן מוסיף שבטרם נחפש גילויי אנטישמיות אצל זולתנו, מוטב שניטול קורה מבין עינינו וניזכר בכך שחוק הלאום הישראלי מעניק עדיפות לעם היהודי. בפולין, לעומת זאת, שמורה לבני קהילות לא-פולניות הזכות להגדרה עצמית לא פחות מאשר לפולנים הקתולים.
נתחיל בסוף: פולין היא מדינת הלאום של העם הפולני, אם כי מעמדם האזרחי של היהודים, המוסלמים והאחרים שחיים בה חיובי ויציב למדי. פולין איננה מדינת כל אזרחיה, והיא מחויבת בעיקר למורשת הפולנית-קתולית. למוסלמים אין בפולין זכות להגדרה עצמית קבוצתית בהקשר פוליטי. כל עוד שוויון הזכויות של הפרט נשמר, אין פסול בכך. רוב מדינות העולם הן מדינות לאום. חלק מאיתנו מקבלים את דרישתם של ערבים פלסטינים להקים מדינת לאום משלהם לצד ישראל, ובמקרה זה תתקיימנה שתי מדינות לאום שכנות. ברמה האישית אני סבור שחוק הלאום שלנו טעון תיקון משמעותי, לפחות באמצעות הוספת הזכות לשוויון בפני החוק. יחד עם זאת מדינת ישראל לא איבדה כתוצאה מחוק זה את אופייה הדמוקרטי או את חובתה לייצג את זכר השואה ואת ניצוליה.
ויכוח חריף בין ישראל לפולין בקשר לחוק הכלכלי האחרון איננו מצביע כלל על לאומנות או גזענות מהצד היהודי או הישראלי. כל פולני הוא אדם כמונו, ואנו מחויבים בכבודו. גם בתקופת השואה לא התנהגו כל הפולנים באותה דרך: נוסף לשואת יהודי פולין (ושאר הקהילות) הייתה פולין כבושה בידי הנאצים, סבלה סבל רב ואיבדה 3,000,000 מבניה הנוצרים. אף-על-פי-כן חלק בלתי-מבוטל מהפולנים שיתפו פעולה עם שלטון הכיבוש, הסגירו לידיו יהודים, ואף השתתפו ברצח באופן פעיל. לא נשכח זאת. חלק אחר, הרוב, התאמצו להמשיך בחייהם בין מתוך פחד ובין מתוך אדישות.
אלפי פולנים, לפי יד ושם – כ-7,000 (לפי הערכתי רבים יותר), עזרו ליהודים בעת השואה תוך סיכון חייהם-שלהם. זו הקבוצה הלאומית הגדולה ביותר שהצילה יהודים ושאותרה בידי מדינת ישראל. גם אותם לא נשכח לעולם. פולנים בני הדור השני, השלישי והרביעי אינם אחראים לזוועות שנעשו על אדמתם טרם היוולדם.
והנה מחליטה המדינה הפולנית לערוך תיקון “טכני” בדיני הקניין שלה: לקבוע התיישנות ישנה והדוקה יותר בקשר לתביעות לגבי רכוש שהלאימה הממשלה. איש אינו מזכיר במיוחד את היהודים או את ניצולי השואה שביניהם, ולכאורה יש כאן חקיקה משפטית-כלכלית אוניברסלית.
יחד עם זאת יודע הממשל הפולני היטב שניצולים, ולו מעטים, יכולים היו עדיין להגיש תביעות בקשר לרכוש שנגזל בידי הנאצים והולאם בידי פולין מאוחר יותר, או להשלים את הטיפול בדרישות שהוגשו לאורך השנים. ממשלה הגונה, המלאימה רכוש כדי לתת מענה לצרכים סוציאליים שעמדו ביסוד ההלאמה, איננה מתעלמת מזכותם של הבעלים והדיירים הקודמים, בוודאי לא כשהפקעת הרכוש מידיהם נעשתה כחלק מרצח עם. עליה להציע להם את הנכס, או פיצוי הוגן תמורתו.
חסימת האפשרות לטפל בכך עד תום יכולה להיעשות בכל מדינה, אבל לפולין יש מחויבות מיוחדת: יש לה אחריות מסוימת להתנהגותם של עוזרי הנאצים מקרב עמה. ההכרה בחלקם של היהודים במורשת פולין לדורותיה איננה עולה בקנה אחד עם האפשרות החדשה שניצולי שואה, ואפילו אחד והאחרון מהם בלבד, לא יוכלו עוד לזכות ברכושם הישן. גם עד כה הצטמצמה העילה המוכרת בפולין בקשר לרכוש כזה למצב שבו נפלו פגמים בהלאמה, ועתה התבטלה גם אפשרות זו.
יהיו דיני ההתיישנות בפולין כאשר יהיו. מפאת ההכרה בשואה ובמשמעותה אנו מצפים לכך שניצולי השואה יהיו בגדר החריג שהאוזן והלב יהיו פתוחים בפניו. אולי אנשים אחרים לא יהיו רשאים לבקש סעד מפולין, אבל ראוי שלניצולים יהיה מעמד מיוחד. דווקא בזכות מורשתם של אלפי הגיבורים הפולנים שהצילו יהודים ראוי שהממשל בוורשה יתייחס לניצולים באופן חריג. טוב עשה שר החוץ הישראלי שעמד על כבודו של העם היהודי ועל כבוד הניצולים הזקנים החיים בתוכנו.
לחוק החדש יש קשר הדוק לחוק הפולני הקודם: צמצום ההכרה באחריותם של פולנים לפשעים שביצעו שם לפני 80 שנה. המבקש להתנער מאחריותו המוסרית רומז לגזענים למיניהם, בארצו ובארצות אחרות, שהגיעה העת להרים ראש.

* הכותב הוא יושב ראש ארגון עמך – המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי השואה ובדור השני

לבלוג של אריה ברנע לחצו כאן

תוכן ששייך למאמר:

שתפו

פרסם תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


אין לפרסם תגובות הכוללות תוכן פרסומי או פוגעני אשר חורג מגבולות הטעם הטוב.

מאמרים מעניינים נוספים

בין שואה לתקומה

הימים שבין יום השואה ויום העצמאות הם ימים קשים. בעת…

הבלוג של מוטי גלוסקה

למאמר המלא

חשיפת מיתוס פצצת הזמן הדמוגרפית הערבית

המציאות הדמוגרפית טופחת על פני נביאי הזעם הדמוגרפי הטוענים –…

הבלוג של יורם אטינגר

למאמר המלא

במסר לאיראן על ישראל לחתום פרק מביש בתולדותיה

המסר לאיראן שנועד לאפשר לה “מרחב הכחשה” הוא שיאה של…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

מדינה תחת הריסות מגדל הפונזי של מדיניות ביטחונית של הרתעה

הנחת היסוד במדיניות הביטחון של העשורים האחרונים שישראל מרתיעה את…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

אדוני, שר הביטחון, להחלטתך!

הדרג הטקטי מפעיל את כוחותיו ברצועה לאור תורת צה”ל שמתמקדת…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

מציאות חלופית מתנגשת במציאות המזרח התיכון

מאז השתלטות האייתולות על איראן בפברואר 1979 ועד היום –…

הבלוג של יורם אטינגר

למאמר המלא

על המערב להקשיב מה יש לעם היהודי לומר לו

המערב הדמוקרטי שהזדעזע (ובצדק) מהריגתם בשוגג של עובדי הסיוע ההומניטרי…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

בושה

ציבור שלם זועק מדי מוצאי שבת בקפלן את המילה בושה!…

הבלוג של מוטי גלוסקה

למאמר המלא

ישראל נזרקה מתחת לגלגלי האוטובוס של טהרן ועל ארה”ב לחלצה משם

בניגוד למתקפות טרור של בודדים, מתקפת חמאס, היא המתקפה הצבאית…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

סגנית הנשיא האריס טועה: ברפיח יש פתרון הומניטרי הנמצא משני עברי הגדר

השגת מטרת המערכה ברצועה נמצאת בהישג יד: הסרת האיום שחמאס…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

כיצד חרב “חרבות ברזל” את יחסי ישראל – ארה”ב

ישראל יצאה למערכה ברצועת עזה כשעוצמתה הצבאית והיחב”לית טעונה בתמיכה…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

ניפוח מלאכותי של הדמוגרפיה הפלסטינית 2024

מפקד האוכלוסין הפלסטיני מנופח מלאכותית (ומהודהד ע”י הממסד הישראלי ללא…

הבלוג של יורם אטינגר

למאמר המלא
עגלת קניות
0

אין מוצרים בסל הקניות.

למעלה
חזרה
נגישות