על דובר צה”ל הראשון

10-12-2023 | ד"ר אפרים לפיד

סיפורו של הצעיר היהודי מבריטניה מוריס פרלמן, שביקר בארץ בתקופת המרד הערבי, התנדב לצבא הבריטי, עלה ארצה במסגרת ההעפלה ומונה לדובר צה”ל הראשון הוא בעיניי סיפורה של הציונות במיטבה. אישיות ציונית מהמעלה הראשונה, הראויה להיזכר בהוקרה רבה. פרלמן נפטר באפריל 1986 בעת כהונתי כדובר צה”ל ה-16, והייתה לי הזכות החשובה להספידו בשם צה”ל. את פרלמן, שהיה מוכר לכולם בשם החיבה מויש, פגשתי בתחילת תפקידי כדי לשמוע תובנות של אדם חכם ומנוסה ולא פחות גם להכיר את מורשת הדוברות הצבאית מראשיתה. הפגישה בביתו הצנוע בירושלים חקוקה בזיכרוני עד היום.

משה (מוריס) פרלמן נולד באנגליה באביב 1911. בשנת 1936 בהיותו סטודנט הטילה עליו סוכנות הידיעות שבה הועסק לצאת לארץ ישראל לסיקור “המרד הערבי הגדול”. במשך חודשים אחדים התגורר בקיבוץ עין חרוד, שם גם למד עברית וראה יהודים חלוצים ולוחמים. המפגש עם היישוב שינה את עמדותיו כלפי הרעיון הציוני, והוא הפך לציוני נלהב. בשובו ללונדון ב-1937 העלה את רשמיו בספרו “מה מתרחש בארץ ישראל” (תחת שם העט מ.פ. ווטרס), והחל לעבוד כקצין העיתונות (הדובר) של הנהלת ההסתדרות הציונית במחיצתם של נשיא ההסתדרות הציונית ד”ר חיים ויצמן ויושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית ודוד בן-גוריון.

חברי קיבוץ עין חרוד, מאוסף שרות התצלומים של הסוכנות היהודית

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי, השתתף כקצין תותחנים בפלישה לצפון אפריקה, נלחם באיטליה וביוון, ואף זכה לציון לשבח. אחיו הצעיר נפל בקרב בחזית איטליה. בתום המלחמה כיהן כעוזר לנספח העיתונות בשגרירות בריטניה באתונה, ושם נפגש לראשונה עם שליחי “ההגנה” ופעילי ההעפלה. בצד תפקידו הדיפלומטי פעל בסתר לסייע לארגון עלייה ב’, ויצא לשליחויות בבירות המזרח התיכון, כאשר הוא נעזר בדרכון הדיפלומטי הבריטי שנשא.

ב-1 באפריל 1947 עלה פרלמן כעיתונאי וכמעפיל על סיפון אניית המעפילים “תאודור הרצל”, שהפליגה לארץ ישראל מחופי צרפת, כשעל סיפונה כ-2,600 מעפילים בפיקודו של מרדכי לימון (“מוקה”), לימים מפקד חיל הים. לאחר שהספינה התגלתה על ידי הצי הבריטי, המעפילים, ופרלמן בתוכם, גורשו לקפריסין. מויש הציג עצמו בפני מפקד מחנה המעצר הבריטי כעיתונאי אנגלי, שהצטרף למסע הספינה לצורך סיקור עיתונאי, ושוחרר מן המחנה כפוף לאיסור להיכנס לארץ ישראל. בעקבות השהות שם פרסם דו”ח על כפר הילדים במחנות המעפילים בקפריסין כדי להציג את המאמץ הגדול, שעשתה הסוכנות היהודית, להכין את המעפילים לחיים במדינה החדשה למרות הנסיבות הקשות שבהן נמצאו.

דו”ח מאת משה פרלמן על כפר הילדים במחנה המעפילים בקפריסין, 1947

בדו”ח תיאר פרלמן את הקבוצה הייחודית, ששהתה במחנה הילדים: “הקהילה הזו מורכבת מ-2000 צעירים בטווח גילאים נרחב בין 15 ל-17… הם מגיעים ממעמדות שונים, מקבוצות חברתיות שונות, מרקע שונה, לכל אחד סיפור שונה, חוויה אחרת… דבר אחד הם חולקים במשותף: כולם יהודים אירופאים – עם כל מה שמשתמע מכך לאחר מלחמת העולם השנייה. רובם יתומים וכולם סבלו תלאות ונדודים…”

בהיעדר אפשרות להגיע לארץ יצא פרלמן לצרפת, ושם סיקר את סיפורה של אוניית המעפילים “יציאת אירופה תש”ז” ואת גירוש המעפילים לגרמניה בספטמבר 1947. הכתבות שבהן תיאר את סבל המעפילים, בייחוד אלה שנשלחו לעיתונות הבריטית, העלו את בעיית הפליטים היהודים לסדר היום העולמי, והועילו ליישוב היהודי שקיווה לפרוץ את שערי העלייה הנעולים לארץ ישראל.

 

דיווח של משה פרלמן על מצב המעפילים באונייה “אקסודוס” בזמן ההמתנה בנמל פורט דה בוק בצרפת ועל מברק עם בקשת עזרה ששלחו לאו”ם, “קול העם”, 21 באוגוסט 1947.

בראשית מלחמת העצמאות בחר ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון במויש פרלמן בעל הרקע הצבאי, הניסיון העיתונאי והשליטה המושלמת באנגלית להיות דובר הצבא. בן גוריון ייחס חשיבות רבה יותר לדובר אשר יחזק את הגיבוי הבינלאומי של ישראל במלחמה מאשר עיתונאי ישראלי, המכיר את החברה בארץ. בתחילה הוגדר התפקיד כ”מנהל הלשכה לעיתונאי חוץ”, ובמרוצת הזמן הפך להיות דובר צה”ל הראשון בדרגת סגן-אלוף. מויש נהג לסייר בג’יפ ברחבי הארץ ובאזורי הקרבות, והוביל עימו לסיורים כתבים זרים ועיתונאי חוץ בכירים. הוא מילא תפקיד זה עד סוף 1951 – שלוש שנים של מלחמה, של קליטת עלייה ושל גיבוש הצבא החדש. במסגרת הכיסוי התקשורתי לו זכה האימון הגדול הראשון של חיילי המילואים (תמרונים במינוח של אז), שנערך באוקטובר 1950, שידר פרלמן ברדיו מסרי הרתעה לאויב, שהתארגן ל”סיבוב שני”, וזכה להאזנה מרובה. קולו, במבטא אנגלו-סקסי מובהק, היה מוכר לכל אזרח.

ב-1950 נשלח ע”י קרן היסוד לשליחות הסברה קצרה באנגליה ובצרפת. לצורך כך העניקו לו 50 ל”י נוספות, הואיל ולא היו לו בגדים אזרחיים הנחוצים לשליחות כזו. כמה לא מפתיע שלקצין הצבא הזה לא הייתה ערכת לבוש אזרחית מתאימה לייצוג בחו”ל…

“והואיל ואין לך בגדים אזרחיים הסכמנו להקציב לך סכום של חמשים ל”י כדי שתוכל לקנות לך את הבגדים הנחוצים לך.” מכתב מקרן היסוד למשה פרלמן, 9.2.1950

מויש פרלמן השתחרר מצה”ל בשנת 1951, והמשיך למלא בשירות המדינה תפקידים במערך ההסברה והתקשורת: מנהל לשכת העיתונות הממשלתית, ראש שירותי המודיעין (ההסברה) במשרד ראש הממשלה ומנהל שירות השידור “קול ישראל”. בהמשך מונה לשגריר ישראל בקונגו, ובתום שליחותו ב-1960 פרש מהשירות הציבורי, ונתפנה לפעילות ספרותית. ערב מלחמת ששת הימים הוא הוזעק ע”י שר הביטחון משה דיין לסייע בתפקידי הסברה וקשרי חוץ לצידו של השר.

בתמונה ההיסטורית של כניסת יצחק רבין, משה דיין ועוזי נרקיס דרך שער האריות, נראה משה פרלמן מאחור, מעבר לכתפו של רבין. צילום: אילן ברונר, לע”מ

משה פרלמן נפטר בשנת 1986, והוא בן 75. בדברים שנשאתי בשם צה”ל לזכרו בהלוויה אמרתי בין השאר, כי הייתה למויש זכות גדולה להיות הדובר הרשמי הראשון של ישראל: “ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון היטיב להפקיד בידיך, במוחך ובפיך את המשימה החיונית של חיזוק הגיבוי הבינלאומי לישראל ולצה”ל בתקופת ההקמה של מדינה תוך מלחמה אכזרית עם צבאות ערב. במיוחד ידע בן גוריון להעריך את הניסיון המקצועי הבינלאומי, את הנפש הציונית ואת הקשר הטוב שלך עם אנשים, שהיו בסיס מצוין להצלחתך בתפקיד המורכב. לימים פוצלו המשימות שאתה מלאת בעצמך לארבעה בעלי תפקידים: דובר צה”ל, יועץ תקשורת לראש הממשלה, יועץ תקשורת לשר הביטחון ומנהל לשכת העיתונות הממשלתית”. להנצחתו יזמתי את “פרס פרלמן ליצירות עיתונאיות בנושאי צבא וביטחון”. בראש ועדת הפרס עמד אלוף בדימוס אהרון יריב, והוא הוענק בין היתר לכתב הטלוויזיה איתן אורן. לצערי המיזם לא נמשך מאז.

 

ארכיונו של משה פרלמן שמור בספרייה הלאומית, אך פעילותו משתקפת בהרחבה במסמכי מוסדות התנועה הציונית, באוסף התצלומים ובאוסף העיתונות של הארכיון הציוני.

_______

מאת: ד”ר אפרים לפיד, חבר המועצה הציבורית של הארכיון הציוני, תא”ל במילואים, דובר צה”ל לשעבר, קצין מודיעין בכיר ודובר הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית

לבלוג של ד"ר אפרים לפיד לחצו כאן

תוכן ששייך למאמר:

שתפו

פרסם תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


אין לפרסם תגובות הכוללות תוכן פרסומי או פוגעני אשר חורג מגבולות הטעם הטוב.

מאמרים מעניינים נוספים

בין שואה לתקומה

הימים שבין יום השואה ויום העצמאות הם ימים קשים. בעת…

הבלוג של מוטי גלוסקה

למאמר המלא

חשיפת מיתוס פצצת הזמן הדמוגרפית הערבית

המציאות הדמוגרפית טופחת על פני נביאי הזעם הדמוגרפי הטוענים –…

הבלוג של יורם אטינגר

למאמר המלא

במסר לאיראן על ישראל לחתום פרק מביש בתולדותיה

המסר לאיראן שנועד לאפשר לה “מרחב הכחשה” הוא שיאה של…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

מדינה תחת הריסות מגדל הפונזי של מדיניות ביטחונית של הרתעה

הנחת היסוד במדיניות הביטחון של העשורים האחרונים שישראל מרתיעה את…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

אדוני, שר הביטחון, להחלטתך!

הדרג הטקטי מפעיל את כוחותיו ברצועה לאור תורת צה”ל שמתמקדת…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

מציאות חלופית מתנגשת במציאות המזרח התיכון

מאז השתלטות האייתולות על איראן בפברואר 1979 ועד היום –…

הבלוג של יורם אטינגר

למאמר המלא

על המערב להקשיב מה יש לעם היהודי לומר לו

המערב הדמוקרטי שהזדעזע (ובצדק) מהריגתם בשוגג של עובדי הסיוע ההומניטרי…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

בושה

ציבור שלם זועק מדי מוצאי שבת בקפלן את המילה בושה!…

הבלוג של מוטי גלוסקה

למאמר המלא

ישראל נזרקה מתחת לגלגלי האוטובוס של טהרן ועל ארה”ב לחלצה משם

בניגוד למתקפות טרור של בודדים, מתקפת חמאס, היא המתקפה הצבאית…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

סגנית הנשיא האריס טועה: ברפיח יש פתרון הומניטרי הנמצא משני עברי הגדר

השגת מטרת המערכה ברצועה נמצאת בהישג יד: הסרת האיום שחמאס…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

כיצד חרב “חרבות ברזל” את יחסי ישראל – ארה”ב

ישראל יצאה למערכה ברצועת עזה כשעוצמתה הצבאית והיחב”לית טעונה בתמיכה…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

ניפוח מלאכותי של הדמוגרפיה הפלסטינית 2024

מפקד האוכלוסין הפלסטיני מנופח מלאכותית (ומהודהד ע”י הממסד הישראלי ללא…

הבלוג של יורם אטינגר

למאמר המלא
עגלת קניות
0

אין מוצרים בסל הקניות.

למעלה
חזרה
נגישות