על המערב להקשיב מה יש לעם היהודי לומר לו

09-04-2024 | ד"ר חנן שי

המערב הדמוקרטי שהזדעזע (ובצדק) מהריגתם בשוגג של עובדי הסיוע ההומניטרי ברצועת עזה, אדיש לזוועה הומאנית שמתרחשת בה, כזו שגם הנאצים לא ביצעו: הפיכת ילדיו, נשיו, אחיו והוריו תושבי הרצועה למגיניו האנושיים של חמאס.

מחבלים מסתתרים אחרי אימהות וילדיהן וחולים במיטותיהם ויורים על חיילי צה”ל מתוך ביטחון שצה”ל ולוחמיו לא יירו עליהם;
המחבלים מסתתרים מתחת לאדמה במנהרות באורך של 750 ק”מ שהם חפרו, אך את בני משפחותיהם הם משאירים מעל האדמה משום שהריגתם האגבית ע”י צה”ל תשרת אותם במאבקם לדה הומניזציה של ישראל.
התגובה הראשונה של שוטר שהיה נתקל באזרחים לכודים כמגינים אנושיים, הייתה לפתוח דלתות חרום, לנפץ חלונות ולהפיל קירות, כדי לאפשר להם להימלט מידי לוכדיהם.
למערב הדמוקרטי היה ברור שכניסתם של לוחמי צה”ל לרצועה כדי לנקותה ממחבליה וממנהרותיה, תמלכד את האזרחים בין הפטיש – צה”ל – שחייב לחסל את הזוועה, לבין הסדן – חמאס, מחולל הזוועה.
כמו השוטר, מתוך דאגה הומאנית אמיתית לשלומם של אזרחי הרצועה, גם המערב הדמוקרטי היה צריך לדרוש מישראל, שתפתח את המלחמה בהפלת הגדר המפרידה בין הרצועה למצרים ואילו ממצרים, לדרוש, שתאפשר למערכת הבינלאומית להקים בתחומה מקלט בטוח ומכבד לנמלטים מציפורני שטניותו של חמאס.
המערב הדמוקרטי לא עשה זאת והטיל על ישראל לעשות את הבלתי יאומן: להילחם בשדה קרב (שחמאס הפך אותו, בגלל אובדן צלם אנוש וצלם יצור חי, לממלכת תוהו ובוהו שטנית) על פי חוקי המלחמה שנועדו לשדה קרב אנושי, שאף צד בו לא איבד צלם יצור חי והפך את עצמו וילדיו לנשק.
אי חילוצם של המגינים האנושיים מהרצועה בגלל היצמדות לחוק המלחמה האוסר על העברת אוכלוסייה בשטחי מלחמה, מבליטה את תורפתה הגדולה של הדמוקרטיה – ניתוקה ממוסר; זו תורפה שעמנואל קאנט אמר עליה שבהעדר מוסר, רוב דמוקרטי יכול להחליט להקים מדינה לבני שטן.
חוק מנותק ממוסר מונע עשיית צדק; מהערך המוסרי קדושת החיים נגזר החוק המחייב להגביל את מהירות נסיעתן של מכוניות; כנגזר מהחוק, נהג שעבר על מהירות הנסיעה המותרת, יורשע בדין; אולם, לאור המוסר שממנו החוק נגזר, אם הוא עבר על המהירות, כדי להחיש חולה בסכנת חיים לבית החולים, ייגזר עליו עונש מופחת. בלי השפוט המוסרי, נהג שמיהר כדי להציל חיים ונהג שמיהר ובכך סיכן חיים, יקבלו את אותו עונש.
כנגזר משיקול מוסרי, הלגיטימציה שניתנה לישראל לחסל את חמאס, הייתה צריכה להיות מותנית בחילוצם המוקדם של המגינים האנושיים מהרצועה. האטימות המוסרית נוכח זוועת השימוש באזרחים כמגינים אנושיים, היא גם האטימות המוסרית שמנעה מתן קדימות לצו המוסרי להצלת חיי אזרחי הרצועה, על פני כיבוד חוק המלחמה שנועד למנוע את העברתם. שיקול הומאני מוסרי, היה משחרר את אזרחי הרצועה מהגיהינום בו כלא אותם שיקול בירוקרטי חוקי.
מהזיווג שנוצר ברצועת עזה, בין אכזריות אטומה לשיפוט מוסרי של חמאס, לבין חמלה חסרת שיפוט מוסרי של המערב, נולד האסון ההומניטרי. למותם הבלתי מוצדק של מי שנחלצו להגיש סיוע לאזרחי הרצועה, קורבנות האסון ההומניטרי, אחראים אפוא שני הצדדים שהינתקותם מהמוסר חוללה את האסון.
הקריאות אחרי הריגתם של עובדי הסיוע, להפסקת העברת סיוע צבאי לישראל המהווה מגן קדמי של המערב במתקפה האירנית עליו ועל תרבותו, הם גילוי נוסף של אטימותו המוסרית של המערב.

אטימות מוסרית במערב הדמוקרטי היא תופעה של העשורים האחרונים; עד לקריסת הקומוניזם הדמוקרטיה המערבית נחלקה לשני ענפים: הענף האירופי, שכמו הדמוקרטיה ההלנית, נוסד ללא מוסר סדור והענף האנגלו-סקסי שאימץ את מוסר עשרת הדברות התנ”כי.
בהעדר שיפוט מוסרי של רעיונותיה, אירופה חוללה במאות האחרונות סדרה של קטסטרופות חברתיות, שבצו מוסרן, הדמוקרטיות האנגלוסקסיות נחלצו להציל אותה ואת העולם מתוצאותיהן.
אזרחי רצועת עזה וישראל הם קורבנות דמוקרטיה שהתנערה בשני ענפיה ממוסר חובות האדם; כאלטרנטיבה, היא התמכרה לפיזור זכויות אדם ולמעשי הצלה הומניטריים שהתנהלות לאור מוסר חובות, הייתה מייתרת אותם. זהו הומניזם מסוג שמזכיר את הזגג בסרטו של צ’פלין: כדי להתפרנס ולהופיע כמושיעם של מי שחלון ביתם נופץ, הוא שולח ילד קטן לנפץ את חלונותיהם…לחולל משבר הומניטרי במודע ולגייס את החמלה לכבותו כשהוא פורץ, זו פירומניה הומנית.
על המערב להכיר בכך שהעידן הדמוקרטי המודרני הגיע לצומת היסטורית בתולדותיו: הוא נפתח, כהגדרת המשורר גטה בקרב ואלמי (1792) שבו צבא ההמונים של המהפכה הצרפתית – מפלצות אדם שלוחות רסן וחוק, כפי שגטה הגדירם, הביסו צבאות מקצועיים, בגלל מחויבותם של צבאות אלה לחוק ולמוסר של זמנם.
ברצועת עזה מפלצות אדם שמצפצפות אפילו על אינסטינקטים מולדים של קיום והורות, כדי לקדם תרבות שמקדשת את המוות, זכו בגלל חמלה חסרת שיפוט מוסרי, ביתרון על מי שהביא לעולם את תרבות המערב שמקדשת את החיים; ההיסטוריה עוד עלולה להגדיר את המערכה ברצועת עזה כמקום שבו הדמוקרטיה המודרנית בהתאבדותה הערכית, נפחה את נשמתה.
אבות ענפי הדמוקרטיות המערביות היו ערים לתורפתה הראשית של הדמוקרטיה ומנגד, הכירו ביתרונה של התרבות היהודית – התרבות הראשונה שהביאה לעולם את בשורת החרות – הליברליות; עם הוצאת האדם מעבדות לחרות, היהדות ציידה אותו בערכים אוניברסאליים, מתאימים לכל אדם, לשיפוט מוסרי של מעשיו.
רוסו, הוגה הדגל של הענף הדמוקרטי האירופי כתב ב-1762 כי בגלל פיזורם, היהודים אינם יכולים להכריז על האמת שלהם בפני האנושות, אך כאשר תעמוד לרשותם רפובליקה חופשית, או-אז נוכל סוף סוף ללמוד מה יש לעם היהודי לומר לנו.
בנימין פרנקלין, מהאבות ההוגים של הענף הדמוקרטי האמריקני ביקש להפוך את האמריקנים, כמו העם היהודי, לעם סגולה, ע”י הפיכת ערכי מוסר עשרת הדברות לערכיה של המהפכה האמריקנית.
צ’רצ’יל, מייצגה המובהק של הדמוקרטיה הבריטית אמר, “בתוך ההתגלות הנוצרית אנו חבים ליהודים שיטת מוסר שאפילו כאשר מפרידים אותה לגמרי מהעל טבעי, היא נשארת הנכס היקר ביותר של האנושות ועולה בערכה על הסכום של כל החכמות והלימודים האחרים. על השיטה הזאת ובאמצעות האמונה הזאת נבנתה כל הציביליזציה הנוכחית שלנו על חורבות האימפריה הרומית…השבט הנודד הזה בלתי נבדל במובנים רבים מאין ספור קהילות של נוודים, תפס והפיץ רעיון שכל גאונות יוון וכל עוצמת רומא לא יכלו להשיגו”.
הדמוקרטיה הישראלית ולא פחות מכך הדמוקרטיות הליברליות האחרות, נקלעו בגלל שתי סיבות לשעה אפלה וקשה: פעילות אירנית עצימה שנועדה לקרב את סוף עידן ההגמוניה הדמוקרטית בעולם, מחד גיסא ומאידך גיסא, ניתוקה של הדמוקרטיה מהמוסר, שלאור ערכיו התקבלו במאה הקודמת ההחלטות הרות הגורל שאפשרו לנצח את הנאציזם והקומוניזם.
הריק המוסרי שנוצר בדמוקרטיה המערבית במאה זו מחולל אסונות הומניטריים, שבניסיון לתקנם בלי שיפוט מוסרי, הם מועמקים ומורחבים ומחוללים אי צדק משווע, כמו זה שנגרם עכשיו לישראל.
האסון ברצועת עזה הוא הזדמנות לשבירת המעגל וקריאה של שר ההיסטוריה להופעת מנהיג דמוקרטי, שבצו מייסדי שני ענפי הדמוקרטיה המודרנית, יקרא למערב להקשיב ל”מה יש לעם היהודי לומר לנו”.

 

ד”ר חנן שי הוא אלוף – משנה במילואים ומומחה בחשיבה ותכנון אסטרטגי צבאי ומדיני, פיתוח מנהיגות, וקבלת החלטות ועבודת מטה.

לבלוג של ד"ר חנן שי לחצו כאן

שייך לקטגוריה: אקטואליה, מנהיגות וערכים,
תוכן ששייך למאמר:

שתפו

פרסם תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


אין לפרסם תגובות הכוללות תוכן פרסומי או פוגעני אשר חורג מגבולות הטעם הטוב.

מאמרים מעניינים נוספים

בחיסול דף צריכה להתחסל מדיניות “המלחמה מהכורסא”

בהשפעת אווירה עולמית של “קץ ההיסטוריה”, שינויים בחברה הישראלית ופריצות…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

בין שואה לתקומה

הימים שבין יום השואה ויום העצמאות הם ימים קשים. בעת…

הבלוג של מוטי גלוסקה

למאמר המלא

חשיפת מיתוס פצצת הזמן הדמוגרפית הערבית

המציאות הדמוגרפית טופחת על פני נביאי הזעם הדמוגרפי הטוענים –…

הבלוג של יורם אטינגר

למאמר המלא

במסר לאיראן על ישראל לחתום פרק מביש בתולדותיה

המסר לאיראן שנועד לאפשר לה “מרחב הכחשה” הוא שיאה של…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

מדינה תחת הריסות מגדל הפונזי של מדיניות ביטחונית של הרתעה

הנחת היסוד במדיניות הביטחון של העשורים האחרונים שישראל מרתיעה את…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

אדוני, שר הביטחון, להחלטתך!

הדרג הטקטי מפעיל את כוחותיו ברצועה לאור תורת צה”ל שמתמקדת…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

מציאות חלופית מתנגשת במציאות המזרח התיכון

מאז השתלטות האייתולות על איראן בפברואר 1979 ועד היום –…

הבלוג של יורם אטינגר

למאמר המלא

בושה

ציבור שלם זועק מדי מוצאי שבת בקפלן את המילה בושה!…

הבלוג של מוטי גלוסקה

למאמר המלא

ישראל נזרקה מתחת לגלגלי האוטובוס של טהרן ועל ארה”ב לחלצה משם

בניגוד למתקפות טרור של בודדים, מתקפת חמאס, היא המתקפה הצבאית…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

סגנית הנשיא האריס טועה: ברפיח יש פתרון הומניטרי הנמצא משני עברי הגדר

השגת מטרת המערכה ברצועה נמצאת בהישג יד: הסרת האיום שחמאס…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

כיצד חרב “חרבות ברזל” את יחסי ישראל – ארה”ב

ישראל יצאה למערכה ברצועת עזה כשעוצמתה הצבאית והיחב”לית טעונה בתמיכה…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

ניפוח מלאכותי של הדמוגרפיה הפלסטינית 2024

מפקד האוכלוסין הפלסטיני מנופח מלאכותית (ומהודהד ע”י הממסד הישראלי ללא…

הבלוג של יורם אטינגר

למאמר המלא
עגלת קניות
0

אין מוצרים בסל הקניות.

למעלה
חזרה
נגישות