ערבויות ארה”ב להסכם הגז – מצג שווא!

14-10-2022 | יורם אטינגר

ערבויות ביטחון של נשיא ארה”ב אינן חרוטות בסלע, ובדרך כלל אינן מחייבות את הנשיאים הבאים. האמנם?

לפי סעיף 4 בהסכם הגז: “הצדדים מבינים שארה”ב מתכוונת… לסייע בביסוס ובקיום של אווירה חיובית ובונה לניהול דיונים וליישוב מוצלח של חילוקי דעות כלשהם במהירות האפשרית.”

סעיף 4 הוא דוגמא קלסית למאפייני ערבויות הביטחון שמעניקה ארה”ב למדינות שונות מאז הקמתה ב-1776: היעדר-ספציפיות, עירפול מכוון, היעדר מימוש אוטומטי, פתח לפרשנויות שונות ומנוגדות, דרכי מילוט ממימוש בשעת מבחן, אם המימוש אינו משרת את טובתה של ארה”ב (ולא של ישראל).

לדוגמא, ברית נאט”ו הנחשבת להתחייבות הביטחונית המוצקה ביותר של ארה”ב לבעלות בריתה, מציינת בסעיף 5 שכל אחת מחברות נאט”ו תבוא לעזרת מדינה-חברה העומדת בפני מתקפה צבאית “כפי שהיא מוצאת לנכון, כולל שימוש בצבא….”   כפי שהיא מוצאת לנכון….

זרעי ההרס הנוכחי באוקראינה נזרעו ב”מזכר בודפשט” מ-5 דצמבר 1994 שהעניק לאוקראינה ערבויות ביטחוניות של ארה”ב, בריטניה ורוסיה תמורת התפרקות אוקראינה ממאגר הנשק הגרעיני שהיה השלישי בגודלו בעולם. ב-2014 (כיבוש חצי האי קרים על ידי רוסיה) ו-2022 (פלישת רוסיה לאוקראינה) נחשפו ההבטחות הביטחוניות בערוותן. אז הבטיחו….

על ישראל להיות ערה למציאות זאת, ולא לשגות באשליות לגבי תוקף הערבויות של ארה”ב, שנועדו – בראש ובראשונה – לקדם את אינטרס ארה”ב, ולא להיגרר אחר אינטרסים של מדינות זרות. לכן, נוסח הערבויות מאפשר לארה”ב, תמיד, להפעיל שיקול דעת האם להתחמק ממימושן.

כמו כן, חוקת ארה”ב אינה רואה בחתימה נשיאותית על התחייבות בינלאומית סוף פסוק, אלא מחייבת אשרור על ידי 2/3 הסנאט (67 מ-100 הסנטורים). הסכם בינלאומי שאינו מאושרר אינו מחייב את ארה”ב, ולכן יכולה הייתה ארה”ב לפרוש ב-2018 מהסכם הגרעין שנחתם אך לא אושרר ב-2015. אשרור הסנאט אינו מובן-מאליו, מכיוון שחוקת ארה”ב שואפת למנוע מצב של נשיא-מלכותי, אינה מעניקה לנשיא סמכות בלעדית, ולכן שומרת על איזון בין הרשות המחוקקת והמבצעת בנושאי פנים וחוץ.

לדוגמא, ב-1999 ו-2000 חתם הנשיא קלינטון על הסכמים בינלאומיים לאיסור ניסויים גרעיניים והקמת בית-הדין הבינלאומי. אבל, ההסכם הראשון לא זכה אפילו לרוב רגיל בסנאט (51:48), והשני לא הובא להצבעה נוכח ההתנגדות הגורפת בסנאט.

טיוואן, דרום ויטנאם (ז”ל) וניו-זילנד חשו על בשרן את האמינות המוגבלת של ערבויות ארה”ב, כאשר זו ביטלה חד-צדדית ב-1979, 1975 ו-1986 את הסכמי ההגנה שנחתמו עימן ב-1955, 1973 ו-1951.

הצגת הערבויות של ארה”ב בהסכם הגז כהישג מלמדת על אי-הכרת סוגיית הערבויות האמריקאיות ואי-הפקת לקחים משגיאות העבר.  לדוגמא:

*ב-2000 לא מומשה התחייבות הנשיא קלינטון להעניק 800 מיליון דולרים למימון נסיגת צה”ל מלבנון, עקב הסתייגות שני בתי הקונגרס שהם בעלי “כח הארנק” בארה”ב.

*ב-1979 – לקראת סיום המו”מ לשלום בין ישראל למצרים – ניסה הנשיא קארטר להשחיל התייחסות למו”מ עתידי על רמת הגולן. בתגובה, הציג רה”מ בגין בפני קארטר את התחייבות הנשיא פורד מ-1975 (בתמורה לנסיגת ישראל ממפרץ סואץ למעבר המיתלה בחצי האי סיני): “ארה”ב תעניק משקל רב לעמדת ישראל שכל הסכם עם סוריה יתבסס על נוכחות ישראל בגולן”. קארטר הזכיר לבגין שהוא אינו כפוף להתחייבויות בלתי-מאושררות של קודמיו בבית הלבן.

*ב-1967 דרש רה”מ אשכול מהנשיא ג’ונסון לממש את התחייבות הנשיא אייזנהאואר מ-1957 – שניתנה תמורת נסיגת ישראל מסיני – לפעול נגד הפרת פירוז חצי האי סיני על ידי מצרים, נוכח היערכות מצרים למלחמה. בתגובה הבהיר ג’ונסון שלפי חוקת ארה”ב התחייבות נשיאותית בלתי-מאושררת אינה מחייבת אותו. הוא הוסיף שהוא אמנם טקסני גבוה, אבל נשיא נמוך מול קונגרס המתנגד למעורבות צבאית מעבר לים.

לסיכום, הסכמים מדיניים עם ארה”ב חייבים להרחיב – ולא לצמצם – את כח ההרתעה של ישראל ואת עצמאות פעולתה הביטחונית והמדינית. הם חייבים לקדם – ולא להסיג – את מעמד ישראל כיצרן-ביטחון לאומי ולא כצרכן-ביטחון לאומי, כמכפלן-עוצמה עבור ארה”ב, כנכס ולא נטל אסטרטגי.

שילוב ערבויות בהסכם הגז מלמד שישראל נחושה ללמוד מתקדימים על ידי חזרה על – ולא הימנעות מ- שגיאות העבר.

לבלוג של יורם אטינגר לחצו כאן

שייך לקטגוריה: אקטואליה,
תוכן ששייך למאמר:

שתפו

פרסם תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


אין לפרסם תגובות הכוללות תוכן פרסומי או פוגעני אשר חורג מגבולות הטעם הטוב.

מאמרים מעניינים נוספים

אדוני, שר הביטחון, להחלטתך!

הדרג הטקטי מפעיל את כוחותיו ברצועה לאור תורת צה”ל שמתמקדת…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

מציאות חלופית מתנגשת במציאות המזרח התיכון

מאז השתלטות האייתולות על איראן בפברואר 1979 ועד היום –…

הבלוג של יורם אטינגר

למאמר המלא

על המערב להקשיב מה יש לעם היהודי לומר לו

המערב הדמוקרטי שהזדעזע (ובצדק) מהריגתם בשוגג של עובדי הסיוע ההומניטרי…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

בושה

ציבור שלם זועק מדי מוצאי שבת בקפלן את המילה בושה!…

הבלוג של מוטי גלוסקה

למאמר המלא

ישראל נזרקה מתחת לגלגלי האוטובוס של טהרן ועל ארה”ב לחלצה משם

בניגוד למתקפות טרור של בודדים, מתקפת חמאס, היא המתקפה הצבאית…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

סגנית הנשיא האריס טועה: ברפיח יש פתרון הומניטרי הנמצא משני עברי הגדר

השגת מטרת המערכה ברצועה נמצאת בהישג יד: הסרת האיום שחמאס…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

כיצד חרב “חרבות ברזל” את יחסי ישראל – ארה”ב

ישראל יצאה למערכה ברצועת עזה כשעוצמתה הצבאית והיחב”לית טעונה בתמיכה…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

ניפוח מלאכותי של הדמוגרפיה הפלסטינית 2024

מפקד האוכלוסין הפלסטיני מנופח מלאכותית (ומהודהד ע”י הממסד הישראלי ללא…

הבלוג של יורם אטינגר

למאמר המלא

הורדת ישראל ל”דמוקרטיה אלקטורלית” היא מתקפה תרבותית נגדה והזדמנות

הורדתה של ישראל במדד Y-DEM לשנת 2024 מ”דמוקרטיה ליברלית”, ל”דמוקרטיה…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

מדיניות הביטחון הישראלית מוצתה וחיוני לעדכנה מיד

מדיניות הבטחון הישראלית עוצבה עם הקמת המדינה וחרף תהפוכות כמעט…

הבלוג של ד"ר חנן שי

למאמר המלא

מזכיר המדינה בלינקן על ההתנחלויות – התעלמות מעובדות

מזכיר המדינה טוני בלינקן מבטא את התובנה המקובלת כאשר טוען:…

הבלוג של יורם אטינגר

למאמר המלא

עדכון 2024 של הסוגייה הדמוגרפית – רוב יהודי מוצק

המציאות הדמוגרפית מנוגדת לתובנה המקובלת מספר הלידות היהודיות בישראל ב-2023…

הבלוג של יורם אטינגר

למאמר המלא
עגלת קניות
0

אין מוצרים בסל הקניות.

למעלה
חזרה
נגישות