במבט נוסף, באותה צורה פשוטה של החושן, עולה על הדעת שהיא משקפת שוויון: אין משבצת גדולה מול משבצת קטנה, אין משבצת מרכזית מול משבצת שולית, אין משבצת חשובה מול משבצת פחותה. כולן, זו בצד זו, משבצת לאחר משבצת, שורה לאחר שורה.
במבט ראשון, ממעוף הציפור, כך נראית גם כל חלקה בבית העלמין הצבאי. מצבה לצד מצבה, כולן באותו גודל, כולן באותו עיצוב, אין מרכז, אין שוליים. הרב בני לאו שם לב לזה, בצדק. המראה הפשוט מבטא שוויון, לא רק פשטות.
אלא שבמבט שני הכול נראה קצת אחרת. בכל אחת מן המשבצות של החושן מתגלה אבן טובה, “אודם פטדה וברקת” וכן הלאה, כל אחת שונה מחברותיה. ושוב, אין אבן יקרה אל מול אבן זולה, אבן מרשימה אל מול אבן עלובה. כל אבן בחושן היא טובה, כמו האבנים שסביבותיה, כל אבן בחושן היא יפה, בצבע המיוחד שלה, שונה מהאבנים שסביבותיה.
וכך בבית העלמין הצבאי. המצבות מקבילות, המבנה אחיד, הסגנון מדויק, אבל כל אחת היא דלת אל עולם העומד בפני עצמו, דלת אל עולם מלא שחרב. “והאבנים על שמות בני ישראל”. בכל משבצת מונחת אבן טובה ועליה שם מיוחד. כך בחושן, כך בבית העלמין הצבאי.
וראוי לשאת את העיניים גם במבט שלישי. הנה שלוש שורות ותרשים שראיתי בספר “אפריון” של רבי שלמה גנצפריד, בעל “קיצור שולחן ערוך”: כתב רבנו בחיי, “כי על יב אבני החושן היה כתוב יב השבטים, גם אברהם, יצחק, יעקב, שבטי ישורון, שהם הכל ביחד ע”ב אותיות, ו אותיות על כל אבן”. וזה הרישום:
ראובן א שמעון ב לוי רהם
יהודה י יששכר צ זבלון ח
דן ק יעק נפתלי ב גד שבטי
אשר ישר יוסף ון בנימין
המשבצות המקבילות, האבנים הטובות, השמות המיוחדים, כולם מביעים אחווה (יחד “שבטי ישורון”), וכולם לא עומדים לפנינו לבדם, אבותיהם עומדים לצדם, מראשית הדורות (אברהם, יצחק, יעקב) ועד עצם היום הזה. אנחנו עומדים למראשותיהם.
החושן
המשכן מוכן. זה הזמן להכנת המלתחה של בגדי הכוהנים.
החושן – ארבעה עשר פסוקים מתארים את הכנת החושן – התכשיט היקר המפואר והחשוב המונח על חזהו של הכהן הגדול. התיאור כל כך מפורט שאפשר ממש לעצום את העיניים ולראות איך היה נראה.
במבט ראשון, החושן נראה פשוט מאוד בצורתו: שלוש אבנים בכל טור. אין דרך פשוטה יותר לארגן שתים עשרה משבצות, כמניין שבטי ישראל, על תכשיט לא גדול.
במבט נוסף, באותה צורה פשוטה של החושן, עולה על הדעת שהיא משקפת שוויון. פרופ’ אסא כשר מוצא כאן את הדמיון לבית העלמין הצבאי.
אסא כשר הוא פרופסור אמריטוס לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה, אוניברסיטת תל-אביב, חתן פרס ישראל לפילוסופיה.
___
באדיבות אתר 929 תנך ביחד www.929.org.il
ברי סנדרס
15.03.2024
מורי ורבי אסא כשר,
אין ראוי ממך לכתוב מילים אלו.
תלמידתך לשעבר
אוניברסיטת תל אביב
החוג לפילוסופיה