“דבר אל בני ישראל… מועדי ה’ ” (כג, ב)
מילה מעניינת מועד. מילה שמורה על זמן. וגם על התוועדות – כלומר זימון ופגישה. ובעצם מסכמת את שניהם. כי כשאדם אומר – הגעתי במועד הנכון – הוא מתכוון – בזמן המוסכם והידוע, על פי מה שקבענו. ובתור בונוס המילה מועד מכילה גם את העדות למפגש.
זמן ופגישה. פרשת המועדות שמופיעה בויקרא כג מציעה זמנים מובחרים לפגישה עם הבורא.
אבל מי מחליט אותם?
על פי רש”י בפתיחת הפרשה – הקדוש ברוך הוא גוזר שוויון מוחלט בין קדושת הזמנים שהוא חקק בבריאה – כל שבעה ימים שבת – ובין קדושת הזמנים שכנסת ישראל גוזרת – אם על ידי קידוש החודש בשני עדים כשרים או בעיבור שנה.
הרעיון שאנחנו מחלקים עם הבורא את האחריות על הזמן ועל איכות הזמן יגיע לשיא המיצוי שלו במרכז הפרק, כשבין המועדות ה”קלסיים” – פסח, שבועות ראש השנה וכו’ – מופיע “מועד” שכולו שייך לאדם – מצוות הצדקה. לומר שכל יום הוא יום טוב להיפגש עם הבורא. רק תשים לב למה שאתה עושה עם הזמן שלך.
יוסי בבליקי, יוצר מוסיקאי ושדרן רדיו
___
באדיבות אתר 929 תנך ביחד www.929.org.il
עמירם קדים
17.05.2024
תורת משה וישראל תורת החיים החיים מתזונת האדמה לכן התורה מכוונת לעבוד אדמה כך החודשים העברים מ1עד 12 ושנה מעוברת ושנת שמיטה בחודש הראשון ספירת העומר התבואה והשעורה החודש השביעי ביום הראשון תרועה תחילת החריש ושמחת בית השואבה להמשך הגידולים מזון החיים
דוד הורן
17.05.2024
בס”ד
קצת לדייק את הדברים . עמ”י לא מחליט על המועדים , אלא רק את קביעת זמנם ע”פ מולד הלבנה. ההחלטה על המועדים היא של הקב”ה בלבד ובמועדים יש מצוות שלא עמ”י החליט אלא הבורא. כל טוב ושבת שלום.