פרשת האזינו – שירתו של מנהיג מגמגם

20-09-2023 | עדי רומם

האזינו לשירת הברבור של משה, שגם אחרי מאות שנים, המילים שלה יציתו את דמיונם של משוררים וסופרים שיבחרו בציטוטים ההם, של המנהיג המגמגם, על מנת לעטר את יצירותיהם

הפרק שלנו נפתח בציווי: האזינו לשירת הברבור של משה, רגע לפני שהוא נפרד מצאן מרעיתו. אחרי החוקים, המצוות והמשפטים מגיעה השירה הזכה, הפואטית, מחולקת יפה-יפה, אריח על גבי אריח. שירה אלוהית הבוקעת מפה מגמגם. רגע לפני שמשה העייף עולה על הר נבו, משקיף אל עבר חלום שלא יתגשם, ועל עם שהולך אל הלא נודע, הוא מותיר אחריו מילים חצי-סתומות, חידתיות, המקפלות בתוכן מחזור היסטורי שלם של נחלה, חטא, גלות וגאולה. וגם אחרי מאות שנים, המילים הללו יציתו את דמיונם של משוררים וסופרים שיבחרו בציטוטים ההם, של המנהיג המגמגם, על מנת לעטר את יצירותיהם.

את הדרישה הזו של משה אני מבקשת להרחיב. כל אחד מאתנו צריך להיות מחויב לפתוח את לבו ונפשו לשירה. שם מתעדנת הנפש, מתעלה הרוח, מתעצבת האישיות. כל אחד צריך למצוא את השיר ההוא, שנוגע בנפש ומניע אותה, המילים שמגלמות עבורו דברי אלוהים חיים.

מה יש בה, בשירה, שמאפשר מרחב של גילוי וכיסוי, של התגלות? השירה היא גמגום. תמיד יש איזו עודפות מסתורית, חצאי משפטים, מילים שלא נאמרו ומילים שנכתבו ונמחקו. היא מזמנת את האדם להטעין את המרחב הייחודי הזה במשמעות. בשונה מדף המסרים האלוהי, מעשרת הדיברות, מהסנה והאש והמטה והמכות, השירה היא מרחב של דיאלוג חצי סתום, בו הקורא מגשש דרכו ויכול לנהל שיח בלתי נגמר, בין אלפי שנים, עם האלוהות עצמה.

האזינו. האזינו לציווי הנדיר, המפתיע, מפיו של איש המעשה, לא איש המילים. דווקא ממנו למדו להפוך את השירה לעמוד האש, לעמוד הענן.

"פרשת האזינו" כוללת רק פרק אחד, דברים לב, והיא יצירה בפני עצמה. שירה מיוחדת במינה שמספרת על מערכת היחסים בין האל לעמו דרך ההיסטוריה, שהיא למעשה היסטוריית היחסים. השירה מיועדת לשומעים, לאורך כל הדורות, ומוסר ההשכל שלה – כפיות טובה ובוגדנות הם הרסניים. אז כדאי להפך.
אם קוראים את פרשת האזינו בשבת שובה, קוראים בהפטרה את נבואת הושע "שובה ישראל" (הושע יד) . אם קוראים את הפרשה בשבת בין יום הכיפורים לסוכות, קוראים כהפטרה את שירת דוד (שמואל ב פרק כ"ב) ואם אתם נוהגים כמנהג התימנים אז ההפטרה היא אחת מנבואות יחזקאל (פרק י"ז, פסוק כ"ב – פרק י"ח.

חן ארצי סרור היא עיתונאית.

לבלוג של עדי רומם לחצו כאן

שייך לקטגוריה: פרשת השבוע,
תוכן ששייך למאמר:

שתפו

פרסם תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


אין לפרסם תגובות הכוללות תוכן פרסומי או פוגעני אשר חורג מגבולות הטעם הטוב.

מאמרים מעניינים נוספים

פרשת אמור- לפתוח יומנים, פגישה עם אלוהים

האחריות על הזמן מתחלקת בין אלוהים לעם ישראל, על השבת…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת קדושים- ערמה של מצוות

קדושה אינה רוחניות מרחפת וגם לא מלמול ריטואלי, קדושה היא…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

של מי החטאים האלה לעזאזל?

מושג השעיר לעזאזל אינו רק טקס דתי או אמצעי כפרה,…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

ציפור החופש וציפור הביטוי

חופש הדיבור, שהוא בדרך כלל מעלה אצל האדם, יכול להפוך…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת תזריע- הטוב, הרע והמצורע

הרבה מצורעים מסתובבים בינינו, הם לא נראים טוב ומתנהגים בצורה…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת שמיני- אני כאן כדי לנקום

נדב ואביהוא ניסו להגן על כבוד אביהם שלא הצליח להעלות…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

להגיע לאיזון הנכון

החֵלב והדם הם הפכים. החֵלב הוא כבד, שומני, מה שמכביד…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת ויקרא – לא ידעת? עוד יותר חמור

מדוע מעשה שנעשה בתום לב, מתוך שכחה או טעות אנוש…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי – כך בחושן, כך בבית העלמין הצבאי

במבט ראשון, החושן נראה פשוט מאוד בצורתו: "רבוע היה… וימלאו…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל – טוות וחכמות

מדוע לטוות העזים, מלאכה שאנחנו כבר לא מכירים, הוענק תואר…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פָּרָשַׁת כִּי תִשָּׂא – מישהו מסתיר את הכיור?

"ועשית כיור נחושת וכנו נחושת לרחצה…" (ל, יח). בפרקים לה-לח,…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה – יצירה ושגרה

קרבן התמיד הפך לעוגן יומי. מימוש הגדרותיו המדויקות מִסגרוּ את…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא
עגלת קניות
0

אין מוצרים בסל הקניות.

למעלה
חזרה
נגישות