שלום ברכה ושמחה לכולם.
השבת נקרא בפרשת “ויגש”, פרשה המתארת את המפגש הדרמטי בין יוסף ובין אחיו, ובין יעקב ובנו האבוד יוסף, אחרי פרידה של עשרים ושתים שנה.
שיא הדרמה בעימות בין יוסף ואחיו התרחש במשא ומתן שבין יהודה ויוסף – “וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה”. (בראשית פרק מד יח). בסוף העימות, יוסף אינו יכול להתאפק ומתוודע אל אחיו. – “וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּקְרָא הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו: וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה”. (שם פרק מה א – ב)
מה באמת היה בעימות זה שכל כך גרם ליוסף להישבר, שגרם לו לפרוץ בבכי? המפרשים מתחבטים בכך, כי אם בודקים את הדברים של יהודה, בעצם הוא חוזר ומתאר את מה שקרה… את נכונותו להיות במקום יוסף הוא כבר מביע לפני כן, אם כן, מה גרם הפעם ליוסף להישבר.
אנחנו יכולים לדמיין את מה שהתרחש בליבו של יהודה. הוא הבטיח ליעקב אביו, להיות ערב להחזרתו של בנימין. ערבות זו שלקח יהודה על עצמו באה אחרי שיעקב מסרב להצעתו של האח הבכור – ראובן להיות אחראי להחזיר את בנימין, ורק ההכרח וסכנת הרעב הביאו להסכמתו של יעקב.
כעת, יהודה חושב, שהוא בעצם צריך לחזור ללא בנימין… אין ספק שהוא סוער לגמרי. הוא אמנם חוזר על העובדות שהתרחשו, ובסיכום מציע את החלפתו שלו בבנימין, אבל בעצם כל חיי אביו וחיי המשפחה מוטלים בזה.
גם אם הסערה הפנימית אינה מופיעה, אין ספק שכל גופו וכל הווייתו מדברים.
בתחילת הסכסוך בין האחים נאמר: “וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם”. (בראשית פרק לז ד) – הם אפילו לא יכולים לדבר אתו. רש”י שם מסביר, כי יש בזה גם ללמד על שבחם של האחים, “שלא דברו אחד בפה ואחד בלב”… אולם דווקא בעימות בין יהודה ויוסף מסתבר, שהיה כאן בהחלט דיבור כפול; מצד אחד דיבור בפה, מתון ושקול, אך מצד שני דיבור פנימי סוער.
מסתבר שיוסף בחושיו העדינים קולט דווקא את הדיבור הפנימי הזה, וזה מה ששובר אותו… ומתוך המשבר נולדת האחווה המחודשת. לפעמים יש צורך להקשיב לא רק למה נאמר אלא דווקא לדברים שלא נאמרים, כדי לקלוט את האמירה האמיתית.
שבת שלום ובשורות טובות.