שלום ואור לכולם.
השבת אנו קוראים בפרשת “ויצא”, פוגשים את אבינו יעקב הנאלץ לצאת מארצו, לעזוב את ביתו ואת משפחתו, ויוצא אל דודו-לבן, לחפש אישה מבנותיו, ולהקים את ביתו.
מקובל בפי חכמים כי האבות קיימו את כל התורה כולה: “אמר רב: קיים אברהם אבינו כל התורה כולה, שנאמר: ‘עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי’ (בראשית כו ה)… אמר רבא: קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין, שנאמר תוֹרֹתָי – אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה”. (יומא כח, ב)
מכיוון שכך, היו להם שאלות על יעקב אבינו, כיצד נשא שתי אחיות ועוד. ונאמרו בקשר לכך תירוצים רבים.
מדוע היה חשוב כל כך לחכמים לומר דבר זה, שהאבות קיימו את כל התורה, אף על פי שלא נצטווינו עליהם אלא בהיותנו לעם, ממעמד הר סיני?
הרמב”ם בפירושו למשנה כותב: “…אתה צריך לדעת שכל מה שאנו נזהרים ממנו או עושים אותו היום אין אנו עושים זאת אלא מפני צווי ה’ על ידי משה, לא מפני שה’ ציווה בכך לנביאים שקדמוהו, דוגמא לכך… אין אנו מלים בגלל שאברהם מל את עצמו ואנשי ביתו, אלא מפני שה’ ציוונו על ידי משה להימול כמו שמל אברהם עליו השלום…” (חולין ו, ז) כלומר, שהחובה לקיים מצוות קיים רק מאז שקיבלנו את התורה בהר סיני. אם כן, מדוע קיימו האבות את התורה?
נראה לומר בכוונת חכמים בכך שהם רוצים להדגיש, שהמצוות אינן דברים חיצוניים לאדם – אנחנו לא “דתיים”… ביטוי כזה של “דתיים”, נאמר אצל עמי אחשורוש במגילת אסתר. שם נאמר ‘ואת דתי המלך…’ ביטוי זה בא לומר, שהחובות של אחשורוש הן חיצוניות לאדם, אינן אמיתיות. לעומת זאת אצלנו התורה היא תורת חיים, והמצוות – כמו חוקי טבע המקיימים את האדם, כך התורה מקיימת את האדם.
דבר זה מסביר גם את דברי חכמים, ש”גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה”. (תלמוד בבלי, קידושין דף לא). ולכאורה – המתנדב שאינו מצווה, אלא עושה בהתנדבות גדול יותר.
אלא, שהקושי בציווי עושה את המצווה לעול ולדבר כבד, ולכן הוא גדול בעשייתו. כמו ההבדל בין מי שיש לו פת בסלו, למי שאין לו פת בסלו. זה שיש לו פת סובל מרעב פחות ממי שאין לו. לכן, גם מי שמתנדב ויכול בכל רגע שיבחר לעזוב – עבודתו קלה יותר.
אולם מצד האמת, אלו שעושים בגלל שהם מצווים וחייבים לעשות, מבטאים את ההכרח והמחויבות הקיימים בחיים.
לכן, האבות קיימו את המצוות, כי הם הרגישו מחויבים לדבר בגלל הבנתם שזה דבר הכרחי לחיים.
שבת שלום ובשורות טובות
פרשת ויצא
11-11-2021 | שמואל שפירא
השבת אנו קוראים בפרשת “ויצא”, פוגשים את אבינו יעקב הנאלץ לצאת מארצו, לעזוב את ביתו ואת משפחתו, ויוצא אל דודו-לבן, לחפש אישה מבנותיו, ולהקים את ביתו.
פרסם תגובה