בפרשה זו מתחילים להשתלשל האירועים
אשר יביאו לירידת יעקב ובניו למצרים, ובשלב מאוחר יותר,
לשעבודו של עם ישראל שם.
עם זאת, כל אחד מן הפרקים בפרשה מהווה סיפור עצמאי
שבו דמויות שונות והוא מתרחש במקום גאוגרפי אחר.
ההפטרה בשבת זו היא מספר עמוס פרק ב׳ -ג׳
שהפסוק הפותח בה מרמז , על פי הפרשנים על מכירת יוסף
״כֹּה אָמַר ה’, עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם. הַשֹּׁאֲפִים עַל עֲפַר אֶרֶץ בְּרֹאשׁ דַּלִּים, וְדֶרֶךְ עֲנָוִים יַטּוּ, וְאִישׁ וְאָבִיו יֵלְכוּ אֶל הַנַּעֲרָה לְמַעַן חַלֵּל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי…״(עמוס ב׳6-7)
ארבעה סיפורים בפרשה וכפי שכבר הבנו כל פרק ,
כל סיפור, על עלילתו הדרמטית
יכול לשמש ״בהליכה״ בסיס לסדרה מרובת עונות
רבת משתתפים, תקציב ורייטינג.
הנושאים בפרשה, לפי סדר:
א. מכירת יוסף
בסיפור זה מתוארת השנאה ההולכת ומתרקמת
בין יוסף ובין יתר האחים. ברקע שנאה זו עומדים כמה מרכיבים:
העדפתו של יעקב את יוסף וכתונת הפסים שנתן לו,
הוצאת דיבת האחים רעה על ידי יוסף, וחלומותיו של יוסף,
הממחישים את עליונותו על פני יתר אחיו.
שנאה זו מובילה, בסופו של דבר, לאחר דרמה גדולה בפני עצמה,
למכור את יוסף לישמעאלים, שמוכרים אותו למצרים.
האחים מכתימים את כותנתו של יוסף בדם ומביאים אותה ליעקב,
והוא מזהה אותה וסבור כי יוסף נטרף על ידי חיה רעה. שיוסף נמכר כעבד לפוטיפר שר הטבחים של פרעה.
ב. סיפור יהודה ותמר
קחו נשימה (!)…
מהדרמה הגדולה שבמכירת יוסף אנו ‘נוחתים’, ללא אוויר כמעט,
לסיפור יהודה תמר.
יהודה אחי יוסף ותמר כלתו; סיפור על אשה מדהימה
שלקחה את המושכות בחייה הטראגיים,
פעלה וביססה את מעמדה כאם המייסדת לשושלת
בית דויד .
בראשית פרק ל”ח, שווה קריאה והתעמקות!
בעיניי, זהו אחד הסיפורים העוצמתיים בתנ״ך כולו.
ג. יוסף ואשת פוטיפר.
יוסף נמכר לסריס פרעה, פוטיפר. הוא מוצא חן בעיני אדוניו ומופקד על הבית..
אשת פוטיפר מנסה לפתות את יוסף שישכב עמה, הוא מסרב פעם אחר פעם.
אשת פוטיפר רוקמת האשמה נגדו ומאשימה אותו באונס.
פוטיפר כועס ומשליך את יוסף לבית הסוהר.
רק שיהיה ברור! במצריים העתיקה לעבד לא
היה ערך כלל כך שעל הרבה הרבה פחות – הוציאו עבד להורג!
מכך אולי ניתן לשער כי משהו בגרסתה של אשת פוטיפר
לא בדיוק שכנע את בעלה…
ד. חלום שר המשקים ושר האופים
בבית הסוהר פוגש יוסף שני שרים שהודחו על ידי פרעה – שר המשקים ושר האופים.
שם יוסף מופקד לשרת אותם.
שניהם מספרים ליוסף שחלמו חלום .יוסף פותר את החלומות .
שני הפתרונות מתקיימים כדברי יוסף – שר האופים נתלה ושר המשקים שב לתפקידו, אולם איננו מקיים את בקשת יוסף, להזכירו בפני פרעה.
“עוד יום שגרתי במשרד…”
גם הפעם, גדולה הפרשה מסך חלקיה
וגם הפעם אני בוחרת להעמיק
ולהתייחס רק לאחד מנושאיה הרבים והמעניינים
של הפרשה.
הנושא שמרתק אותי ומזין את
ערכיי בחיים הוא ‘הבחירה החופשית’
מול ‘גזירת גורל’. מה באמת מכתיב
את חיינו?
את יוסף בחרתי לשמש כ’מקרה-מבחן’.
יוסף הנער הקטן, הבן האהוב
והמפונק של יעקב ורחל, הנער
הזה שנתפר שבמיוחד עבורו
נתפרה לו ,כתונת-פסים”, בגד נסיכים.
כן זה האח שידע רק
מנעמים וחיי נוחות בבית אביו,
נופל מאיגרא רמא לבירא עמקיתא
תרתי משמע !
מושלך, ע”י אחיו לבור ריק ,
ממנו הוא מועלה רק כדי
להימכר לעבדות במצרים, ארץ העבדות.
הוא נמכר לפוטיפר, סריס פרעה,
שם בוחר יוסף לשרת את אדונו
נאמנה ומצליח, בערכיו
הטובים, להגיע למעמד רם
עד כי אדונו מפקיד את כל אשר לו בידיו.
כאשר יוסף, מסרב לאשת פוטיפר שמנסה
לפתותו, כי הוא בוחר, כבן חורין
להיות נאמן לערכיו ולאדונו, הוא מואשם
בהאשמת שווא כי אנס את אשת-אדונו.
שוב נופל יוסף מאיגרא רמא לבירא עמיקתא,
שוב מחליף יוסף את ‘אוויר הפסגות’ בבית
פוטיפר לצחנת האסירים בבית הכלא .
והוא מוצא עצמו, פעם נוספת, משרת את אדוני מצריים.
גם כאן בוחר יוסף להתנהל
עם דימוי עצמי של בן-חורין, של אציל וכבן מלך
הוא מתחבר לצד החזק שבו;
בביטחון הוא ׳מוחק׳ את העליונות
של השרים עליו , באומץ וביושרה
הוא פותר את חלומותיהם ושם את האגו והגאווה
בצד ומבקש מהם
משר המשקים לזכור אותו, ולדבר עליו טובות
באוזני-פרעה.
יוסף הצדיק מאמין במה שמחכה לו וגם כשנשכח
מלב שר-המשקים, לא נפלה רוחו
וידע כי רק הטוב מונח לפתחו.
כי ‘ מי שמאמין לא מפחד’!
לתובנות שלי מהפרשה:
1. יש לך חלומות, דבר אותם, ספר עליהם, יש עוצמה של מימוש והגשמה שההתחלה שלה היא בעצם הדיבור על החלום שלך.
2. העולם מסתובב; פעם אתה למטה ופעם למעלה חשוב שתאמץ גישה וחוסן שאינו מתבסס על הישגיך אלא על מי שאתה.
3.תמיד, בכל רגע הבחירה נתונה לאדם. גם שנלקחת מהאדם החירות הפיזית לעולם תהיה נתונה לו חירות מחשבתו כדי לקבוע את נקודת מבטו ופרשנותו על הנעשה.
כדברי קארל יונג שאמר
“ עד שלא תהפוך את תת-המודע שלך למודע,
הוא ינהל את חייך ואתה תקרא לזה גורל.”
4. ותובנה אחרונה ורלוונטית לחנוכה היא עניין הנס.
מהו בכלל נס? האם הנס קיים?
בשירו של אהרון זאב נאמר
…
“נֵס לֹא קָרָה לָנוּ –
פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ.
בַּסֶּלַע חָצַבְנוּ עַד דָּם –
וַיְּהִי אוֹר!”
אז מי מכוון את התנועה?
אנחנו בבחירתנו כמו שטוענים קארל יונג ואהרון זאב
או אולי יש איזו יד מכוונת מלמעלה?
נראה שגם כאן התשובה תלויה
ב את מי אתם שואלים.
שבת שלום וחג מלא אור ואהבה,
מילי
פרסם תגובה