אלה שרחוקים קצת יותר מקו הגבול מביטים בחשש אל עוצמת הפגיעה של הטילים המגיעים מצפון. איש מהם אינו רוצה לחזור הבייתה במצב הדברים היום. תושבי המדינה כולה משקיפים בחרדה אל האפשרות שתיפתח חזית צפונית (ראה הדו"ח של המכון למלחמה בטרור, אוניברסיטת רייכמן, מוסף כלכליסט 8-9.2.24). אכן, כולנו זוכרים את עוצמת הפגיעה בעורף במלחמת לבנון השנייה (2006).

הצפון בכלל ופיקוד הצפון בפרט היו חלק מרכזי בחיי, החל מאותו בוקר של ה-6 באוקטובר 1973 ועד לשנת 2011 שאז סיימתי את תפקידי, כמפקד יחידה לוגיסטית, בדרגת אלוף משנה, במפקדת הפיקוד. מאז אני פוקד את מרחב הצפון כמטייל הנהנה מיינות רמת הגולן, מהמפלים השוצפים, המרחבים הירוקים ומהנסיעה בכביש הצפון שאין, לדעתי, דומה לו בכל אירופה.

בימים אלו ראיתי את רמת הגולן פורחת. יש שלג בחרמון המפלים שוצפים והכל ירוק. אבל מבקרים אין. באתרים המושלגים משוטטים האלפיניסטים של צה"ל עם חליפות הסערה, מגלשי הסקי וכלי הנשק. מרחב הצפון הוא מרחב לחימה עברי הגבול הבינלאומי. מדובר במרחב לחימה חסר תקדים שכן גם בתקופת מלחמת לבנון השנייה לא פונו תושבי הצפון מבתיהם.

אירועי העת הזו מחזירים אותי לקיץ 2006, בהיותי מפקד היחידה הלוגיסטית במפקדת הפיקוד הייתי שותף להכנת התוכניות האופרטיביות וביליתי שעות ארוכות, ימים ולילות בשולחן הלחימה המרכזי ובדרכים הצפוניות. ועדת וינ משניוגרד שחקרה את אירועי המלחמה קבעה כי המלחמה הסתיימה בתחושה של החמצה ואכזבה. אבל בראיה ההיסטורית רבים מאלה, המפרשים כיום באולפנים את אירועי המערכה הנוכחית ,סבורים כי למלחמת לבנון השנייה הייתה תוצאה חיובית -17 שנות שקט לעומת ריבוי הסבבים בחזית הדרום.

אנו יודעים היום כי ב-11.10.23 נמנעה תקיפה רבתי ואולי אף מערכה צבאית בחזית הצפון. מעורבות אמריקאית והצטרפותם של בני גנץ וגדי איזנקוט לקבינט המלחמה הם שמנעו, ככל הנראה, את פתיחתה של המערכה הזו שהייתה גוררת את צה"ל למלחמה בשתי חזיתית – מלחמה שהצבא מעדיף להימנע ממנה. גם לעת הזו והגם שהצבא דרוך הוא יעדיף לסיים את משימותיו בעזה בטרם יחל במערכה בחזית הצפון.

השאלה אם תפתח מערכה בצפון כרוכה כמובן בשאלת התקדמות המערכה בעזה, ככל שזו אכן מתקדמת. אולם מעבר לשיקול הצבאי היא מחייבת הכרעה מדינית. שר הביטחון גלנט כבר התבטא וציין כי ניתן להחזיר את לבנון לתקופת האבן. התבטאות דומה נשמעה מפיו של הרמטכ"ל דן חלוץ ב-12 ביולי 2006. אלא שאז דחה ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בתקיפות, את הדרישה ל"שטח" את לבנון.

מה תהיה עמדת הדרג המדיני הפעם? האם ניתן יהיה לפגוע בחיזבאללה מבלי לפגוע קשות במדינת לבנון הנאנקת תחת שליטתו של החיזבאללה?

שאלה חשובה לא פחות היא עד כמה עלולה מערכה בלבנון לגרור את ישראל למערכה בחזית הצפון כולה אל מול סוריה ובעיקר – אל מול הכוחות האירנים הנמצאים באזור. מערכה מעין זו כבר חורגת מהתחום של מדינת ישראל. היא עלולה לסבך את העולם כולו במערכה שהוא איננו רוצה בה. ארה"ב מגלה כבר עתה סימנים שנקעה נפשה מהמשך המערכה בעזה אם כי היא אינה אומרת זאת במפורש ומאפשרת לישראל להמשיך ולכתוש את החמאס. ארה"ב ועימה מדינות אירופה נוספות, שכולן עדיין רואות בלבנון "שוויץ של המזרח התיכון" לא יתנו ידם למערכה שתהרוס את מדינת לבנון גם אם תפגע קשות בחיזבאללה. בימים האלה קשה לתת ביטוי לקולות של מתינות אל אני עדיין סבור, שלמען הצפון, כל הסדר עדיף על מלחמה והרי אנו למדים על בשרנו, מהמערכה בעזה, שבמערכות הללו אין תמונת ניצחון והשאיפה ל"ניצחון מוחלט" היא חלום שאיננו ניתן להשגה.

_______

מוטי גלוסקה הוא חוקר ומרצה בנושא ההיסטוריה הצבאית של ישראל, ביטחון לאומי ומדעי המדינה, מתמחה בתחום קבלת החלטות וועדות חקירה.

לאתר של מוטי גלוסקה לחצו כאן