שני חגים באותו לילה
02-04-2023
| עדי רומם
פסח וחג המצות הם שני חגים ולא אחד: פסח הוא יום אחד, וחג המצות שבעה ימים.
מאת: הרב יואל בן נון
פסח הוא חג ההצלה במצרים בתוך הבית הסגור, וחג המצות הוא חג היציאה ממצרים.את מצות הפסח בני ישראל אכלו עם קרבן הפסח, "עד בֹּקר", ואכילתם הסתיימה (והנותר נשרף) עוד לפני שלקחו את הבצק שהוציאו ממצרים ולא החמיץ, ממנו נאפו המצות לדרך הארוכה, שחג המצות מציין אותה.
ליל הסדר הוא לילה משותף לשני החגים, וזהו ייחודו מכל מועדי השנה – גם פסח וגם חג מצות. יש דעה בתלמוד שחצות הלילה היה הבוקר של יום הפסח. לפי מנהגנו, אוכלים תחילה את המצה של חג המצות, של הבצק שלא החמיץ ביציאה ממצרים, ולקראת חצות לילה אוכלים את מצת הפסח, כ'אפיקומן'.
העיקר בפסח הוא הקרבן, "צלי אש ומצות על מרֹרים יֹאכלֻהוּ" (יב, ח), ואילו העיקר בחג המצות הוא איסורי החמץ – רק לא חמץ.
הלחם היפה שתפח והחמיץ מבטא את סוף הדרך, את הגאולה השלמה – לכן, בשבועות, חג הביכורים ומתן תורה, יש מצווה להקריב את לחם הביכורים דווקא חמץ (ויקרא כג, יז), וגם קרבן תודה בא "על חלֹת לחם חמץ" (ויקרא ז, יג). אבל חג המצות מחזיר אותנו אל הדרך הארוכה, שבה 'רק לא חמץ', כי עוד רחוקה הדרך, ועוד רב הקושי, "לחם עֹני" (דברים טז, ג).
בליל הסדר חוגגים את נס ההצלה, וכל שבעת הימים זוכרים ולומדים את תלאות הדרך, שגם היום עוד לא תמו.
הרב יואל בן נון מלמד ומפרש תנך
באדיבות אתר 929 תנך ביחד www.929.org.il
יעל בר
31.01.2024
מאמר נכון מאד שמעטים יודעים עליו.
חבל שהרב לא כתב על מקורותיו של ליל הסדר. ליל הסדר לא היה קיים בזמן בית המקדש, אלא זבח פסח שסביר שהשתתפו שם בעיקר גברים צעירים שיכלו לעלות לרגל לירושלים. חג הפסח וחג המצות – לא היו חגים משפחתיים! החגים הללו היו בעצם חג חקלאי של קציר שעורים. השעורה משמשת בעיקר כמספוא לבהמות, לתעשיית הבירה ולאכילת הגרגרים קלויים. קמח שעורה שאינו תופח והלחם מקמח זה, נחשב ללחם של דלת העם. חג של ביכורי שעורים. שבועות הוא החד שאחריו – חג בכורי קציר חיטים.