אבל, התובנה המקובלת במערב, מתעלמת ממציאות מזרח תיכונית בת 1,400 שנים, בלתי-סובלנית כלפי “כופרים” (המערב) ו”משומדים” (סונים מול שיעים), וולקנית, בלתי-צפויה, אלימה, עריצה, מפוצלת ומתסכלת. היא גם מתעלמת מעליונות האידיאולוגיה הרדיקלית על פני שיקולים פיננסים, בכל הקשור לעיצוב מדיניות משטר האייתולות, “האחים המוסלמים”, חיזבאללה, חמאס והרשות הפלסטינית, כפי שמתועד במערכות החינוך, דרשות המסגדים, החוקות והאמנות שלהם.

התובנה המקובלת במערב היא שהטרור המזרח תיכוני הוא מונחה-ייאוש, ולכן מחוות עתק פיננסיות עשויות לשכנע מנהיגים רדיקלים לאמץ דו-קיום בשלום, דמוקרטיה, זכויות אדם וקיום הסכמים, ולזנוח אידיאולוגיות פנאטיות. אבל, הטרור האסלאמי אינו מונחה-ייאוש, אלא מונחה-חזון מגלומני של האסלאם כדת הלגיטימית היחידה, ובחסדי האל, שנועדה להכניע “כופרים” ו”משומדים” באמצעי שלום או מלחמה.

פייסנות המערב כלפי הטרור האסלאמי והפלסטיני מתעלמת מהעובדה שטרוריסטים נושכים את היד המזינה אותם, כפי שעשו המוג’אהידין (שנעזרו בארה”ב בניצחון על ברה”מ ואחר כך השתתפו ב-9/11), משטר האייתולות (שנעזר בארה”ב בהשתלטות על איראן ואחר כך הפך למוקד מוביל של טרור אנטי-אמריקאי) וההנהגה הפלסטינית (שקיבלה בסיסי פעולה במצרים, סוריה, ירדן, לבנון וכווית ואחר כך פנתה לחתרנות וטרור נגד המארחים הערביים).
העוינות כלפי “הכופר” המערבי, ובמיוחד “השטן הגדול האמריקאי” מהווה מרכיב מרכזי בדת, חינוך, תרבות ומדינאות אסלאמיים. זו תשתית טרור גלובלי אנטי-אמריקאי, המכה בארה”ב מאז הפירטים הברברים בתחילת המאה ה-19, בלי קשר למדיניות -ארה”ב, כפי שמעיד הטרור האנטי-אמריקאי בתקופת הנשיאים טראמפ, אובמה, בוש הבן, קלינטון, רייגן, ועוד.

9/11 הבהיר את נחישות הטרור האסלאמי להכניע את ארה”ב גם אם היא נחושה להיפרד ממוקדי טרור באפגניסטן, עיראק וברחבי המזרח התיכון. הטרור רואה בהיפרדות ארה”ב בריחה וביטוי לחולשה, ולכן מעצים את הטרור גם על אדמת ארה”ב וגבולה עם מקסיקו, בשיתוף פעולה עם ברוני סמים וארגוני טרור באמריקה הלטינית.

על הפער הבלתי-ניתן לגישור בין התובנות המערביות לבין מציאות המזרח התיכון אפשר ללמוד מהדוגמאות הבאות: המערב רואה בהסכם שלום את תום המלחמה, לעומת האסלאם הרואה בהסכם עם “כופרים” אתנחתא לקראת חידוש המלחמה בתנאים משופרים; המערב מאמין במו”מ של תן-וקח, לעומת האסלאם המאמין בהכנעת היריב; המערב מעניק משקל רב למלל הערבי, השונה מאד בדרך כלל מהמעש הערבי; המערב מתייחס לסכסוך ערב-ישראל כ”סכסוך המזרח תיכוני”, אבל רק 35,000 (0.3%) מתוך 11 מיליון חללי מלחמה מוסלמים מאז 1948 נהרגו במלחמות ישראל; בניגוד לתובנה המערבית, אף מלחמה בין ישראל לערבים לא פרצה עקב הסוגייה הפלסטינית, אף מדינה ערבית לא סייעה לפלסטינים במלחמותיהם בישראל, ואף משבר אזורי מזרח תיכוני לא נגרם עקב הסוגייה הפלסטינית.

פרופ’ אלי כדורי מאוניברסיטת לונדון, שהיה היסטוריון מוביל של המזרח התיכון, טען שהניסיון לממש תובנות מערביות במציאות המזרח תיכונית שקול לניסיון לכפות על נחלים לזרום מהים לראש ההר.

____

יורם אטינגר הוא דיפלומט ואיש עסקים ישראלי העומד בראש חברת US-Israel Opportunities, המתמחה ביחסי ארצות הברית–ישראל. כיהן בעבר כקונסול וציר בשגרירות ישראל בארצות הברית וכמנהל לשכת העיתונות הממשלתית