בפסק דין חשוב שניתן לאחרונה, קיבל בית המשפט בקשה לתיקון צו ירושה שלא כלל יורש על פי דין – בנו הביולוגי של הנפטר. המקרה המיוחד ממחיש את התנאים בהם ניתן לתקן צו ירושה גם שנים רבות לאחר שניתן.

הרקע היה כי הבן, שהוכר באופן רשמי כבנו של המנוח לאחר בדיקות גנטיות, לא נכלל בצו הירושה שהוציאו נכדי המנוח. רק כעבור כעשור, לאחר שהבן גילה על קיומו של הצו, הוא הגיש בקשה לתיקונו.

כאשר אדם נפטר ללא צוואה, חוק הירושה בישראל קובע מי ייחשבו כיורשים וכיצד יחולק העיזבון ביניהם על פי סדר הירושה המנוי בחוק. רשם הירושות או בית הדין מוציא “צו ירושה” המפרט את זהות היורשים וחלקם בעיזבון.

יש להדגיש כי ככלל, המגמה היא לכבד את סדרי הירושה הקבועים בחוק ואת הוראות צו הירושה שניתן לפיהם. אולם, במקרים מסוימים קיימת אפשרות לתקן צו זה גם זמן רב לאחר שניתן.

תיקון הצו הוא חריג ויוצא דופן. עם זאת, בית המשפט נדרש למצוא איזון עדין בין עקרון ודאות הדין והכיבוד לסדרי הירושה הקבועים, לבין השגת צדק והגנה על יורשים במקרים חריגים.

מהו אותו “מקרה חריג” המצדיק תיקון צו ירושה?
הפסיקה קבעה כי יש לקיים מספר תנאים מצטברים:
1. התגלתה עובדה חדשה שלא הייתה ידועה במועד מתן הצו.
2. לא חלה השתהות בלתי סבירה בהגשת בקשת התיקון.
3. לא נוצרה הסתמכות של צדדים שלישיים על הצו המקורי באופן שיפגע באינטרסים חיוניים.

דוגמה לעובדה חדשה יכולה להיות מציאת ראיות על קיומם של יורשים נוספים שלא נכללו בצו. כך למשל, במקרה שבו התגלה לאחר מכן קשר של אבהות בין המנוח לאדם אחר, יש עילה עניינית לתיקון הצו על מנת לכלול גם את הבן “החדש” כיורש.

אי ידיעתו של יורש פוטנציאלי אודות ההליך לקבלת הצו יכולה להתקבל כסיבה מספקת להיעדר שיהוי בלתי סביר בהגשת בקשת התיקון מטעמו. יתרה מכך, העובדה שיורש על פי דין לא נכלל בבקשה המקורית של הצו, גם היא יכולה להוות “עובדה חדשה” המצדיקה תיקון.

מנגד, אם חלה הסתמכות משמעותית של צדדים שלישיים, כמו רוכשי נכסים שפעלו בתום לב על בסיס הצו המקורי, יקשה הדבר על תיקונו גם אם התקיימו התנאים האחרים. השיקול המרכזי יהיה להגן על תום לב וציפיות שגובשו בהסתמך על הצו.

מה קורה כאשר מדובר בהטעיה מכוונת של מי שהגיש את הבקשה לצו?

מקרה כזה נחשף בפני לאחרונה. לקוח פנה אליי כשהוא פגוע וממורמר, לאחר שאחותו הטעתה את בית המשפט והוציאה צו ירושה אחרי פטירת אמם, תוך שהיא מתעלמת מקיומו והשמיטה אותו מהצו.

על פי גרסתו, האחות פנתה אליו וביקשה שיוותר על חלקו בירושה לטובת אביהם, והוא הסכים. אך במקום לפעול באופן ראוי ולהגיש בקשה עם תצהיר הסתלקות, האחות פשוט הצהירה בבקשה לצו הירושה שהיא הבת היחידה, והצו הוצא לה ולאביהם בלבד.

במקרה כזה, בו הוטעה רשם הירושה ובכך למעשה נמנע מיורש להיכלל בצו הירושה, יש בסיס משפטי ברור לתיקון הצו, גם אם חלפו שנים ממתן הצו המקורי.

הדין קובע כי יורש שלא נכלל בצו עקב הטעיה, רשאי להגיש בקשה לתיקון הצו ולהיכלל בו כיורש על פי דין. במקרים מסוג זה, לא ניתן לטעון טענת שיהוי או התיישנות, שכן היורש לא ידע כלל על הליך הוצאת הצו בשל ההטעיה.

לסיכום, במצבים קיצוניים של הטעיה והשמטת יורשים בצו ירושה, הדין מאפשר לתקן את הצו גם לאחר שנים רבות. על היורש להגיש בקשה לתיקון הצו ולהוכיח את הקשר לירושה ואת ההטעיה, והצו יתוקן בהתאם כדי לכלול את כלל היורשים על פי דין.
בסופו של יום, בבואו לשקול תיקון צו ירושה שניתן ללא צוואה, בית המשפט ישקול את מכלול הנסיבות ויחתור להשגת פתרון צודק וראוי. זאת, תוך איזון מלא בין הצורך לקיים את החוק והוראותיו, לבין ההכרח למנוע תוצאות קשות ובלתי הוגנות במקרים חריגים.

היוועצות עם עורך דין מומחה בתחום דיני הירושה
תהליכי ירושה וקבלת צווי ירושה הם מורכבים ודורשים הבנה מעמיקה של הדינים והנהלים הרלוונטיים. לכן, במקרה של ספק או אי בהירות לגבי הליך קבלת צו ירושה או תיקונו, מומלץ להיוועץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני הירושה והצוואות. עורך דין מנוסה יוכל להציע ייעוץ מקצועי, לסייע בהגשת הבקשות הנדרשות ולייצג את האינטרסים שלכם בצורה הולמת בפני הרשויות המוסמכות. במקרים מורכבים או חריגים של הטעיה או השמטת יורשים, חשוב להיעזר בייצוג משפטי מקצועי על מנת להגן על זכויותיכם ולקדם את האינטרסים שלכם במסגרת חוקי הירושה.