יורם אטינגר ● פובליציסט
מאמרים_סטריפ_אתר-removebg-preview

לפי סקר שנתי של “גאלופ” ממארס 2020, ישראל נהנית מ-74% אהדה (90% מהרפובליקאים ו-67% מהדמוקרטים) לעומת 23% של הרשות הפלסטינית (9% מהרפובליקאים ו-34% מהדמוקרטים). לקראת תחילת עידן ביידן, ישראל עדיין נהנית מתמיכה דו-מפלגתית בקרב הציבור האמריקאי ונבחריו בבית הנבחרים והסנאט. עם זאת, אין להתעלם ממגמת הכרסום ב-20 השנים האחרונות.

יש הטוענים שלמדיניות ישראל – ובמיוחד ההתנגדות להסכם הגרעין עם איראן שנחתם ב-2015 – אחריות רבה לכרסום הזה. אבל בתקופת רה”מ בגין, למרות קרע חריף עם הנשיא רייגן בהקשר הפצצת הכור הגרעיני העיראקי (יוני 1981) וסיפוח רמת הגולן (דצמבר 1981) והמשך הבנייה ביו”ש, שהביא להשעייה זמנית של הסכם שתוף פעולה, נשמרה התמיכה הדו-מפלגתית בקונגרס ושודרג הקשר האסטרטגי ארוך הטווח.

כהונת רה”מ שמיר, שגם הוא היה נחוש מרה”מ נתניהו בסוגיית הבנייה ביו”ש וירושלים, אופיינה על ידי עוינות אישית ומדינית מצד הנשיא בוש, אבל התמיכה הדו-מפלגתית בקרב הבוחרים והנבחרים בגבעת הקפיטול הביאה דווקא להרחבה חסרת-תקדים של שיתופי הפעולה עם ארה”ב.

עוד לפני כן הקים רה”מ בן גוריון את המדינה והרחיב את שיטחה ב-35% חרף לחץ אימתני של מחלקת המדינה, הפנטגון וה-CIA וההססנות של הנשיא טרומן. הוא היה מודע לתמיכה הדו-מפלגתית ברעיון המדינה היהודית, שאפיינה את רוב הציבור האמריקאי ונבחריו מתקופת המתיישבים הראשונים במאה ה-17 והאבות המייסדים במאה ה-18 ועד היום. לדוגמה, ב-1891 חתמו מנהיגי שתי המפלגות בבתי המחוקקים על “עצומת בלאקסטון” שקראה להקמת מדינה יהודית, וב-1922 חתם הנשיא על החלטה דומה של בתי הקונגרס.

שורש התמיכה הדו-מפלגתית בישראל הוא פועל יוצא של מכנה משותף רעיוני לשתי המפלגות, המבטא זיקה למורשת הערכית והאזרחית של האבות המייסדים, המבוססת במידה רבה על התנ”ך ועל זכות העם היהודי על ארץ ישראל. המורשת מדגישה את הפרדת דת ממדינה, אך לא דת מחברה; טיפוח הזיכרון ההיסטורי האמריקאי והייחודיות האמריקאית; עצמאות הפעולה הביטחונית והמדינית של ארה”ב; הגבלת כח השלטון המרכזי וקדושת חופש הפרט והיוזמה הפרטית; ומרכזיות הדגל, ההמנון והאמונה באל (In God We Trust).

ככל שהזיקה למורשת האבות המייסדים חזקה יותר, כן איתנה יותר ההזדהות עם המדינה היהודית, שהתחזקה עם סיום מלחמת העולם השנייה וחשיפת מימדי השואה היהודית. התעצמותה הביטחונית והטכנולוגית של ישראל, והפיכתה למכפיל-עוצמה מרכזי עבור ארה”ב, הוסיפה את הקשר האסטרטגי למכנה המשותף ההיסטורי בין ארה”ב וישראל.

מתרחקים מחזון האבות המייסדים ומישראל

חרף האמור לעיל, גורם הזמן מקהה את זיקת תושבי ארה”ב למורשת האבות המייסדים, שהזניקה את ארה”ב להנהגת העולם החופשי. הזיקה גם נחלשת עקב שינויים דמוגרפיים – גלי הגירה מאמריקה הלטינית ומדינות שונות באסיה ואפריקה – הגורמים לשינויים תרבותיים ורעיוניים, הניכרים במיוחד בקרב מיעוט מתרחב של בוחרי ונבחרי המפלגה הדמוקרטית.

שינויים אלה מעניקים רוח גבית לתפיסת עולם המתנתקת מהאבות המייסדים; אינה מכירה בהשפעת הדת והתנ”ך על עיצוב התרבות והממשל בארה”ב; מנתצת אנדרטאות של דמויות יסוד בהיסטוריה האמריקאית; דוגלת במדיניות חוץ וביטחון רב-לאומית (או”ם, ארגונים בינלאומיים, אירופה, עולם שלישי); אינה מקדשת דגל, הימנון וייחודיות אמריקאית; מנותקת מלקחי מלחמת העולם השנייה; וביקורתית כלפי ישראל, המזכירה להם את מורשת האבות המייסדים. שינויים אלו מצמצמים את המכנה המשותף הבין-מפלגתי, מקצינים את הקיטוב הפוליטי בארה”ב ומאיימים על התמיכה הדו-מפלגתית בישראל.

ישראל חייבת להתמודד עם השינויים בזירה האמריקאית ולבלום את הכרסום בתמיכה הדו-מפלגתית, אך לא על ידי שינוי מדיניותה כלפי אתגרים קיומיים במזרח התיכון – אלא על ידי שינוי היערכות תכנית, גיאוגרפית וכוח אדם בארה”ב.

לדוגמה, שינוי השיח הצבורי והדיפלומטי מ”סיוע חוץ” ל”השקעה בישראל“, המניבה לארה”ב מאות אחוזי תשואה שנתית; מחיוניות השליטה ברמת הגולן ויו”ש לאינטרס ישראלי לתרומתו לאינטרס ארה”ב; מזכויות אדם פלסטיניות לחינוך של הפלסטינים לשנאה וטרור (אנטי-ערבי ואנטי-ישראלי).

על ישראל למנות שגרירים לשדרוג הקשר עם המפלגות הדמוקרטית והרפובליקנית, לארגוני נשים, למגזרים ההיספני והאפרו-אמריקאי ולתגבור יחידת הקונגרס. כמו כן, עליה להתאים את מיקום ואיוש נציגויות ישראל בארה”ב לשינויים במשקל הפוליטי של האזורים השונים במדינה.

הכרסום בתמיכה הדו-מפלגתית נובע משינויים בזירה האמריקאית ולא ממדיניות ישראל. התמודדות יעילה עמם תוכל לבלום את המגמה המדאיגה הזו ותשדרג את התמיכה בישראל.

 

יורם אטינגר, בעל חברת “אמריקה-ישראל אופורטיוניטיס”, 40 שנות נסיון כחוקר, דיפלומט, בעל-טור, מרצה, מרואיין בתקשורת ויועץ למחוקקים בישראל ובארה”ב. מאמריו השבועיים מתפרסמים בישראל ובארה”ב ומופצים ל-10,000 מכפלנים בארה”ב (מעצבי מדיניות, מחוקקים ועוזריהם, אנשי תקשורת, אקדמיה, צבא ומודיעין, עסקים, רבנים וכמרים) ו-5,000 בישראל.

והחשוב מכל: יורם נשוי לאורה ושניהם הורים לשלוש בנות – טל (הנשואה לשוליק), עדי ודגנית – וסבא וסבתא לנגה, רוני וגיא.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אהבתם? שתפו

תגובות

התגובות סגורות.

דילוג לתוכן