מאת: מוטי כהן
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

חרדה חברתית (או פוביה חברתית) מוגדרת כפחד ברור ומתמשך ממצב או מצבים חברתיים וביצועיים, בהם האדם נחשף לאנשים לא מוכרים, או לאפשרות של בחינה דקדקנית של אחרים. האדם חושש שמא ינהג בדרך בה יושפל או יובך. אפשר לראות בחרדה החברתית חרדה מפני הערכה שלילית. עפ”י ההערכות, כ- 10% מהאוכלוסייה סובלים מחרדה חברתית.

חרדה חברתית יכולה להיות ייחודית (ממוקדת) או כללית. במקרים של חרדה חברתית ייחודית קיימים לאנשים פחדים מגבילים במצב חברתי מוגדר (אחד או יותר), בו הם חוששים מחשיפה לעיניהם הבוחנות של זולתם, ואולי יפעלו בדרך משפילה או מביכה. דוגמאות לחרדות חברתיות ייחודיות – פחד קהל, חרדת בחינות, חרדה מאכילה בציבור, פחד ליזום שיחה, פחד להתמודד מול דמות סמכות וכד’. לעומת זאת, בחרדה חברתית כללית קיימים פחדים משמעותיים מפני רוב המצבים החברתיים. החרדה החברתית גורמת לאדם הסובל ממנה לנהוג בדרך של הימנעות כמעט מוחלטת מאותם מצבים מעוררי חרדה חברתית. החרדה החברתית הינה תופעה המגבילה מאד את הפרט לממש את יכולותיו ושאיפותיו במישור החברתי והתעסוקתי.

בשנים האחרונות הוקדשה תשומת לב מחקרית לתפקידים שממלאים גורמים קוגניטיביים והתנהגותיים בהופעת החרדה החברתית ובהשתמרותה לאורך השנים. לאנשים הסובלים מחרדה חברתית, ייחודית או כללית, יש סכימות סכנה של דחייה ע”י הזולת, שאחרים יעריכו אותם בצורה שלילית, מה שמביא את האנשים הסובלים מהחרדה החברתית להרגיש מאויימים, פגיעים, חשופים ל”קטסטרופה”. פעמים רבות נובעת חרדה חברתית מתהליך של התנייה קלאסית ישירה או עקיפה, כמו התנסות אישית או עדות למקרים שאדם הוא מטרה לכעס ולביקורת, או שהסיטואציה נתפסת כתבוסה והשפלה חברתית.

לאנשים הסובלים מחרדה חברתית ונמצאים בסיטואציה חברתית מעוררת חרדה ישנם ביטויים גופניים מגוונים: סומק, עיוות שרירים, חולשת איברים, קשיי נשימה, חולשה, סחרחורות, אובדן חושים, דפיקות לב מואצות, הזעה, מתח שרירים, יובש בפה ובגרון, בחילות, רעידות ועוד. המחשבה שמא אחרים יראו בעדות חיה את הביטויים הגופנים – גורמת בעצמה להגברתם והעצמתם. החרדה העצומה יוצרת התנהגות הימנעותית שמתפתחת והופכת לכרונית, וכוללת “פטנטים” להתחמקות ממצבים מביכים אלו. עם זאת, המחיר האישי, החברתי והתעסוקתי עלול להיות כבד ביותר. טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי-התנהגותי עשוי לשפר בצורה ניכרת את יכולת התפקוד של הפרט במצבים חברתיים ותעסוקתיים וכן להקטין את רמת החרדה הנובעת ממצבים אלו.

הכותב: מוטי כהן, פסיכולוג תעסוקתי מומחה, מומחה בטיפול קוגנטיבי התנהגותי

 

הכתוב במאמר זה איננו בגדר מרשם רפואי לטיפול במחלות, אלא ידע שפורסם בכתבי עת מדעיים ומבוסס על מחקרים. הנזקק לטיפול, מן הראוי שיפנה לייעוץ אצל רופא או תזונאי, לפי המצב. אין המערכת אחראית לתוכן המודעות.

אין להסתמך על מידע רפואי זה להחלטה רפואית!
אין להסתמך על מידע המופיע באתר לשם החלטה על טיפול רפואי כלשהו והעושה כן עושה זאת על על אחריותו המלאה והבלעדית!

תגובות

דילוג לתוכן