מאמרים_סטריפ_אתר-removebg-preview

הרב שמואל שפירא, רב היישוב כוכב יאיר וצור יגאל, ראש בית הוראה בצהר

שלום ואור לכולם.
השבת אנו קוראים בפרשת תצווה, העוסקת בתיאור בגדי הכוהנים, ובהקדשתם לעבודה, בהכנת מזבח הזהב – מזבח הקטורת, וגם בשמן הזית המיוחד הנדרש למנורת המקדש.
בנוסף אנו מציינים ביום ששי את יום הפורים בו קוראים במגילת אסתר, שולחים מנות, ונותנים מתנות לעניים, וכל זה עם דגש על שמחה.
יש דמיון וקשר מעניינים בין ספר יהושע ובין המגילה; למשל במגילה נאמר: “וְאִישׁ לֹא עָמַד לִפְנֵיהֶם כִּי נָפַל פַּחְדָּם עַל כָּל הָעַמִּים” (אסתר ט,ב) וביהושע – ; וַיָּנַח ה’ לָהֶם מִסָּבִיב כְּכֹל אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתָם וְלֹא עָמַד אִישׁ בִּפְנֵיהֶם מִכָּל אֹיְבֵיהֶם אֵת כָּל אֹיְבֵיהֶם נָתַן ה’ בְּיָדם (יהושע כא, מב)
כך גם ההדגשה על איסור הביזה במגילה, המזכיר את איסור דומה במלחמת יריחו ואת חטאו של עכן שעבר על כך.
ההלכה המיוחדת של קריאת המגילה בשושן פורים בערים המוקפות חומה מימות יהושע; המנהיגים בשני המקומות – יהושע בן נון משבט אפרים, ומרדכי היהודי משבט בנימין – הם מבניה של רחל .
למרות כל הדמיון, בולט ההבדל הגדול בין שני המאורעות; בזמן יהושע זוכים ישראל לעצמאות בארץ, ואילו בזמן המגילה אחרי ה”ניצחון” הגדול, נשארים ישראל בגלות תלויים בחסדי מלך שיכור…
נראה, שהקשר בין המאורעות בא לחדד את ההבדל, ולהדגיש את המציאות החסרה גם אחרי הניצחון על המן, והתקווה לגאולה שלמה יותר.
אפשר לראות זאת גם בדברי חז”ל על עצם חיוב קריאת המגילה; חכמים שאלו מה ראו חכמי אותו הדור לחדש מקרא מגילה? ותשובתם היא, כי למדו זאת באמצעות קל וחומר: מה אם מעבדות לחרות אומרים שירה (ביציאת מצרים אמרו הלל), קל וחומר בהצלה מחיים למוות. ותמהה הגמרא, אם כן, מדוע באמת לא אומרים הלל?
שלש תשובות ניתנו לשאלה זו:
א. בהלל נאמר: “הללו עבדי ה'”, ואילו בשושן עדיין נשארו עבדי אחשורוש.
ב. הלל אומרים רק בארץ ישראל (ובמצרים- במהלך הכניסה לארץ), ואילו נס פורים היה בחו”לּ.
ג. קריאתה של המגילה נחשבת כאמירת הלל. (כל הדיון בתלמוד, מסכת מגילה יד, א)
שתי התשובות הראשונות יכולות לתת לנו הסתכלות חיובית ומשמחת על מצבנו היום. אנו נמצאים בארץ, במדינה עצמאית ושלטון יהודי, דבר שדורות רבים לא זכו לו.
מצוות הפורים וזכרון הניסים שנעשו לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, יכולים לתת לנו פרופורציות נכונות על מצבנו כיום בארץ, לעומת מצבם של ישראל בגלות, ולהגדיל את שמחתנו.
תחושה זו מתחזקת יותר בימים אלו של הקורונה, בהשוואת מצבנו בארץ לעומת מצבם של יהודים רבים ואנשים רבים בארצות אחרות.
אשרנו מה טוב חלקנו, ואנו יכולים לשמוח בפורים ביתר שאת.
שבת שלום ופורים שמח
 
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אהבתם? שתפו

תגובות

  1. אכן יש הצדקה לתענית ושתיה עד דלא ידע משא האיוולת היהודי בעוצמה. מורדכי ואסתר הקרובים ביותר למלך המולך על127 מדינות לא דורשים לכנס את כל היהודים בארץ ישראל ונקים מחדש את הארץ המובטחת בחסות המלך. צריך להיות שיכור מוחלט ולהתענות . הזדמנות לחזור ולהקים את המדינה להעדיף את הגולה והשואה חג המציין את שמחת ההשמדה והשואה להתעלם מתורת משה וישראל להשאר בגולה…עמירם

  2. תודה רבה על הפרשנות המחכימה , חג פורים שמח

התגובות סגורות.

דילוג לתוכן