מיכה זילברמן
מאמרים_סטריפ_אתר-removebg-preview

מלך יהודה  הורדוס הגדול  שוטט בחצר המוקפת עמודים של ארמונו  המפואר  בעיר  קיסריה אשר הקים . הוא הביט צפונה מעבר להיפודרום – איצטדיון אשר  בנה  אל   הנמל ושובר הגלים הענק אשר הקים . על מזח היו מחסנים לרוב  ובצידם עגנו אוניות הסוחר. 

 

השובר נבנה בצורה מיוחדת באמצעות קופסאות עץ שבתוכו פוצולינה  –  אפר וולקני שיובא מאיטליה שהתמצק בים  לבטון  התערובת המיוחדת  הפכה לחומר מוצק  כאשר קופסאות העץ הושקעו במעמקי הים וכך קופסה על קופסה שהונחו אחת על השנייה   הפכו לקיר  מוצק שעמד בפני משברי הים הסוערים. היה זה הבטון הרומאי המחזיק עד היום את הקולוסאום והפנתיאון . בטון העולה על זה שיש בידינו היום. פתחים במזח עזרו למי הים להיכנס ולצאת ולנקז את החול.

בעין בוחנת  סקר הורדוס  את הספינות הנכנסות בפתח הנמל וזיהה אותן על פי הנסים שהתנופפו ברוח הים,  הוא זיהה ספינות המגיעות מנמלי פיראוס ביוון, ברינדיזיום  ואוסטיה  אשר באיטליה.  חלקן המתינו לסחורת מערב ויהודה וחלקן עשו את דרכם מצרימה  לאסוף דגן  שגודל  עם מי הנילוס   ויועד להשביע את רעבונם של תושבי רומא. מצרים האכילה את רומא. 

 

אותן ספינות חזרו לקיסריה עמוסות  דגן מצרי כדי להמשיך מערבה לרומא  משום שהשייט התנהל לאורכם של חופי התיכון.

הספינות  שהגיעו מרומא  ופיראוס מיהרו להגיע מוקדם אל המזרח  עוד לפני החורף ,  ועגנו כל התקופה הסוערת  מוגנים ממשברי הים  על ידי שובר הגלים הענק.  זאת כדי שבעת  בוא עונת השייט בסופו, יוכלו לחזור לשווקי אתונה ורומא ולהיות הראשונים שימכרו את הסחורה היקרה מפז שמקורה בערב ויהודה.  

מרחוק יכול לראות את שיירות הגמלים העמוסים את כל מחמדי המזרח. העושות את דרכן אל הנמל. עוצרות בלשכת המכס  ומשלמות  את המס הזורם לקופתו.  

 

נשות רומא  המתינו לבשמים וכהני המקדשים לקטורת הלבונה  כדי לחלות את פני האלים. סחר בסחורות יקרות אלו  איים בעבר  על יציבותה  הכלכלית של רומא – זאת שמע מזה זמן מפי ידידיו הרומאים.  

שיירות אחרות ממטעיו באזור ים המלח ועין גדי  הובילו את בושם האפרסמון שנשות רומא  אהבו להתבשם בו.    בסיפוק רב עברה מחשבת יהירות במוחו  העמלני.   המיזם שהקים פועל על פי הציפיות.  הוא בנה את הנמל החדיש ביותר במזרח הים התיכון –  גדול ומוגן יותר מכל נמל אחר ואפילו מנמל פיראוס. ולכן הועדף על ידי הספנים.

הוא נזכר בפטרונו  מרקוס אנטוניוס,  אהובה של קליאופטרה.   מלך יהודה היה נאמן לאנטוניוס ונשלח להלחם בנבטים (ערבים).  לכן לא נלחם בקרב אקטיום בו הפסידו  אנטוניוס וקליאופטרה את הקרב  למנצח אוגוסטוס(אוקטביינוס). התבוסה הביאה את השניים להתאבד.

 

הורדוס נזכר  כמה חשש אז מאוגוסטוס  פן ייפרע ממנו על תמיכתו באנטוניוס.  בפגישה  הגיע לפגוש את המנצח כאשר הוא מסיר את כתרו . קסמו האישי ותבונתו  שבו את לב אוגוסטוס.  השליט הרומי הבין שיש בידו מלך קליינט  שניתן לסמוך עליו. אם היה נאמן לאנטוניוס יהיה נאמן גם לאוגוסטוס.

 זו הייתה הנחתו החכמה של אוגוסטוס. כי על בוגדים  לא ניתן לסמוך אפילו הם לטובתך. 

ואכן הורדוס שמר על הטריטוריה, העביר את מיסיו  בזמן וממלכת יהודה שגשגה.   הביטוי המובהק לשגשוג הזה הייתה קיסריה שוקקת החיים והמסחר. הורדוס היה נאמן לו כל ימיו.

הנמל המפואר הזה  פעל  קצת מעל מאה שנה. 

 

מה שהורדוס לא ידע  הוא שחלק מקבלני הביצוע והפועלים  רימו בביצוע ובחלק מסוים של  הבטון ערבבו גרגרי כורכר במקום פוצואולה  וולקנית מיובאת ויקרה. 

אולי זו הסיבה שמהנמל לא נותן דבר.

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תגובות

  1. כתוב יפה לענין וממצה. נהניתי

התגובות סגורות.

דילוג לתוכן