דוד זוהר
מאמרים_סטריפ_אתר-removebg-preview

במסגרת השליחויות המרובות שביצעתי במסגרת תפקידי במשרד החוץ, בילינו 4 שנים בהודו.

זו תת-היבשת ההודית בדרום אסיה היא ארץ עצומה וגרים בה מעל מיליארד ושלוש מאות מיליון נפש. 

היא יקום של ניגודים, של עושר מולא לצד עוני מכפיר, של טעמים, ריחות ומראות שקסמו וקוסמים לציבור הישראלי שנים רבות.

כיום הודו נמצאת בטראומה עמוקה בגלל מגפת  הקורונה העושה בה שמות בעוד רק אחוז זעיר מהתושבים זוכה לקבל חיסונים. בתי החולים קורסים. זרם הגויות הנשרפות, (מנהג קבורה) איננו פוסק. בהעדר תשובה רפואית מקיפה ומספקת – כאשר גם ישראל תורמת כפי יכולתה לעם ההודי במצוקתו – העתיד של הודו  לוטה בערפל בדומה לעשן העולה ממוקדי שריפת הגופות.

הודו של היום ידידה טובה לישראל ונאחל לה שתצליח להתגבר על האסון הזה.

אבל מי הם ההודים, מה תרבותם ומה מייחד אותם?

בישראל למדנו להכיר קבוצות של עולים משם, ובתנ”ך יש רמזים למגעים  כלכליים  בין הודו למלכות יהודה בימי המלך שלמה, שבנה בעציון גבר, על חוף אילת של היום, אניות במסגרת יזמה עסקית משותפת עם חירם מלך צור (בלבנון של היום) .

האניות הפליגו דרומה בים סוף.

רק כעבור מספר שנים הן שבו לעציון גבר עם קופים, אלמוגים ותוכיים שמוצאם מהודו או סרי לנקה(ציילון).

לפי מסורות בקרב יהודי הודו הקהילות שם נוסדו על ידי מלחים יהודיים  משייטת שלמה המלך שנשארו  בהודו ולא שבו ארצה.

התרבות ההודית  עתיקה בהרבה מזו היהודית.  יש עדות ארכיאולוגית לקיומה של תרבות משגשגת לפני 5000 שנה. תרבות זו   נכבשה כעבור כאלף שנה על ידי שבטים אריים שמוצאם ממרכז אסיה. ידוע  שפולחנם של האריים כלל אמונה במגוון גדול של אלים ואלילות  שסביבם נרקמו אגדות ומעשיות- והכל  כתוב  ומתועד בשפת הסנסקריט.

לאלים אלה נהוג היה להקריב קורבנות ומנחות בטקסי עליות המוניות לרגל לבתי המקדש שם חשו עולי הרגל שהם קרובים יותר לשכינה ולרוח הקודש  שמקורם באל או אלה  מושא תפילותיהם.  הם חיברו תהילים  ותפילות כאשר על הפולחנים מפקחים כוהנים ולויים שהקפידו  בדיני טוהרה וטומאה וכשרות לפי כלליהם .

אין פלא שעם הזמן הגיעו השפעות לשוניות של הסנסקריט לתוך אירופה (ראו את הדמיון בין סנסקריט, פרסית, גרמנית ואנגלית במלים המציינות אב, אם, אח ואחות…) וכך גם התפתחו  המיתולוגיות של יוון ורומי  עם מגוון  דומה של אלים ואלות שהוו את התשתית לתרבותה של אירופה המודרנית אף שזו  עצמה עברה מהפך לעבר הנצרות..

במאה ה-20 קבלו המונח “ארי” וסמל השמש בהודו בצורת ה”סואסטיקה” משמעות זדונית כאשר נבחרו על ידי הנאצים לייחד ולפאר את הפנאטיות של היטלר ופושעיו.  בהודו ונפאל ניתן  גם היום לראות סמלי סואסטיקה לצד  “מגן דוד” או כוכב משושה  המסמל את החוכמה והלימוד…

אין להסיק בשום פנים ואופן שבגלל  שיש סמלי סואסטיקה בהודו  הם ציבור אנטישמי.  כמו -שלהבדיל -אין לראות על בנינים שונים  בהודו ונפאל סמלי מגן דוד אות לכך שאלה בתי כנסת . אלה בדרך כלל בתי ספר!

בין הדמויות חשובות במיתולוגיה ההודית ראוי להזכיר את אלי המלחמה בראשות וארונה והאלה האם- מקור הפריון- בדומה לעשתורת ואפרודיטה. כדי להשביע את רעבונם היו ההודים מקריבים לא רק בהמות אלא גם בני אדם. מאידך-   את הפרה קידשו כסמל הפריון והאלוהות הנקבית ואסרו על שחיטת פרות או אכילת בשר בקר.

כאמור, סביב פולחני בתי המקדש  נוצרו מעמדות בחברה – המעמד הבכיר של כהנים נקרא בראהמינים ומתחתם מעמד הקשאטריה או לוחמים, מעמד הואיסיה או החקלאים והפועלים, ומתחת כל אלה מעמד השודרה או המשרתים- ויש עוד מעמד נמוך ביותר של הטמאים שאינם למעשה בעלי זכויות כלשהן. אין ניידות חברתית, כפי שזו מוכרת בעולם המערבי.

נגד כל המערכת (הדכאונית) הזו – הקיימת בצורות שונות עד היום בקרב הרוב ההינדואי בהודו – התקומם אדם אמיץ וחכם בשם סידהארטה גאוטאמה שחי במאה הששית לפני הספירה- בערך בתקופת נביאי ישראל. באותם הימים גם הופיעו ביוון הפילוסופים הראשונים. גאוטמה חי כבן מלך  ולא ידע מחסור אבל כשגדל ויצא לעולם ראה חולי ועוני וכאב וייסורים והחל לשאול מדוע יש תופעות כאלה? לאחר מחשבה ולימוד הגיע למסקנה שהסבל איננו גורל מהאלים אלא מעשה ידי אדם. הוא מתח בקורת על מלכים וכוהנים ולא ראה שום תועלת בתפילה לאלים. הוא הטיף לחיים בדרך הנכונה באורח חיים, בדיבור אמת, יושר וחמלה. בדעותיו הוא  התקרב להלל הזקן שסיכם את התורה במלים “ואהבת לרעך כמוך”.

אף על פי שגאוטמה( שנקרא גם בודהא) בקש מתלמידיו שלא יסגדו לו  לא עבר זמן רב עד שהחלו חסידיו להתייחס אליו כאל אדם קדוש…ועשו פסלים בדמותו והתפללו אליו כאילו היה אל , אף שכאמור הוא בעצמו לא האמין באלוהים והיה למעשה מנהיג רוחני חילוני.

הבודהיזם לא נקלט  בהודו אבל התפשט צפונה לנפאל וטיבט ומזרחה לתאילנד וארצות סמוכות.

במקביל לבודהא פעל מלומד הינדואי בשם מהאווירה שסבר כי בסגפנות ותפילה ניתן לכבוש את היצר הרע ולהתגונן בפני כל צרה. הוא ייסד את הדת הג’יינית שחסידיה דבקים בצניעות יתר.

הדת ההודית מקיפה אסכולות רבות ומגוונות ואיננה רואה בחיפושי דרך אחרים משום כפירה כמו שקורה לעתים בקרב נוצרים יהודים ומוסלמים. מכאן סובלנותה כלפי דתות אחרות כולל היהדות.

עם זאת , יש לציין שנוכח הפלישה המוסלמית להודו  נוצרו מתחים קשים בין  ההינדואיים והמוסלמים שהביאו למעשה לחלוקת תת היבשת בין הודו – שהוגדרה כמדינה חילונית עם רוב הינדואי- לבין פאכסתאן שהיא מדינה מוסלמית.  מלחמות פרצו  בין שתי המדינות כאשר שיא הוויכוח  סביב קשמיר- מחוז שנתבע על ידי שני הצדדים.

כיום בהודו שלטת מפלגה ימנית-לאומנית הנתמכת על-ידי גורמים דתיים-הינדואיים ומדיניותה כלפי המיעוט מוסלמי איננה סובלנית כלל.

אין מנוס אלא לסיים בדברינו בהתחלה- שמגפת הקורונה כיום מאפילה גם על הוויכוחים הדתיים ששלטו במשך דורות- וברור שללא שיתוף פעולה בין הרוב ההינדואי והמיעוט המוסלמי לא  תשוב הודו לחיי בריאות ושגשוג.

הכתב הוא דוד זוהר, שגריר בדימוס ואיש משרד החוץ לשעבר.

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תגובות

  1. מאמר מענין המאיר נקודות חשובות על התרבות ההודית.
    תודה

  2. המאמר כמובן מרחיב את הדעת .
    ספגתי הרבה ידע על הודו לכל גווניה.
    תודה

  3. תרבות הודו מענינת ומרתקת.

התגובות סגורות.

דילוג לתוכן