מאמרים_סטריפ_אתר-removebg-preview

לתשומת לב מעצבי מדיניות החוץ והביטחון של ארה”ב המנהלים מו”מ להסכם הגרעין עם איראן: הבסיס לצפי מציאותי של התנהלות איראן בעתיד הוא התנהלותה בעבר. התנהלות בעבר – ובמיוחד במזה”ת מונחה ההיסטוריה והמסורת – מתועדת ואובייקטיבית, לעומת התנהלות עתידית שהיא ספקולטיבית, סובייקטיבית ועתירת אי-וודאות.

 

התעלמות מהתנהלות שיטתית אנטי-אמריקאית של איראן מאז מהפיכת 1978/79 – שהפכה את איראן מ”השוטר האמריקאי של המפרץ הפרסי” למוקד אזורי ועולמי של הפצת חתרנות, טרור ומלחמות – פוגעת קשות ביציבות האזורית והעולמית ובאינטרסים כלכליים וביטחוניים של ארה”ב.

 

אבל, מעצבי מדיניות החוץ והביטחון של הנשיא ביידן, ובמיוחד מזכיר המדינה בלינקן, היועץ לביטחון לאומי סאליבן, ראש ה-CIA ברנס ומנהלת סוכניות המודיעין היינס, נחושים להצטרף להסכם הגרעין עם איראן למרות מערכת החינוך הפנטית האנטי-אמריקאית באיראן; רמיסת זכויות האדם באיראן; הפצת סמים וטרור איראני (בשיתוף פעולה עם חיזבאללה) ב”חצר האחורית” של ארה”ב בגבול המשולש של ארגנטינה, פראגוואי וברזיל ובגבול המשולש של צ’ילה, בוליביה ופרו; מעורבות קריטית של איראן במלחמות אזרחים בתימן, עיראק, סוריה ולבנון; ליבוי הטרור בכל מדינה ערבית פרו-אמריקאית; פיתוח יכולות בליסטיות, ביולוגיות וגרעיניות; וקשרים אסטרטגים הדוקים עם אויביה של ארה”ב כגון צפון קוריאה, ונצואלה, סוריה, טאליבן, אל-קעידה, “האחים המוסלמים”, חיזבאללה, חמאס, החות’ים בתימן וישויות פורעות חוק נוספות.

 

חרף המציאות הנ”ל, מעצבי המדיניות של ביידן רואים במשטר האייתולות שותף אמין למו”מ גרעיני ולדו-קיום בשלום עם מדינות המפרץ הערביות, על אף הנחישות המתועדת-למשעי של המשטר השיעי באיראן להפיל את כל המשטרים במדינות ערב הסוניות והפרו-אמריקאיות.

 

כדי לקדם את הערוץ הדיפלומטי ולחזור להסכם הגרעין, החליטו אנשי ביידן להסיר משולחן המו”מ את האופציה הצבאית ואת האפשרות לשינוי המשטר בטהראן. החלטה זאת נתפשת על ידי האייתולות כגילוי-חולשה, כפי שהיתה נתפשת על ידי כל גוף פורע-חוק, ובמיוחד במזרח התיכון.

 

וכך, הנשיא ביידן מחזר אחר משטר האייתולות – המהווה איום קטלני, ברור ומיידי על כל משטר ערבי פרו-אמריקאי – ובמקביל מפעיל לחץ על סעודיה ומצרים (בנושאי זכויות האדם, דמוקרטיה ומלחמה בטרור “האחים המוסלמים”), ובכך מערער את אמינותה האסטרטגית של ארה”ב, את יציבות האזור, ודוחף את סעודיה ומצרים לזרועות סין ורוסיה.

 

בעוד וושינגטון סבורה שאפשר לשכנע את משטר האייתולות לסטות מחזונו הדתי, פנטי ומגלומני להשתלט על המפרץ, המזרח התיכון, מרכז אסיה, קרן אפריקה ושאר העולם – בתמורה לחבילה כלכלית ודיפלומטית חסרת תקדים – מבהיר המשטר הקנאי שאינו מונחה-כלכלה ודיפלומטיה, אלא מונחה-חזון נטול-פשרות הכולל את שיעבוד המערב – ובמיוחד “השטן הגדול” האמריקאי – לשלטון האימפריה האיראנית.

 

אנשי ביידן מתעלמים מהעובדה שהאייתולות מינפו את הסכם הגרעין מ-2015, ואת רוחב הלב האמריקאי, לקידום – ולא למיתון – פעילות טרור, היתחמשות, דיכוי ומדיניות אנטי-אמריקאית. כך היו גם תוצאות תמיכת ארה”ב בעליית האייתולות לשלטון ב-1978/79, כאשר הנשיא קארטר התעלם מהתנהלות אייתולה חומייני וראה בו לוחם חירות אמין ונוח לארה”ב, הנלחם ברודנות של השאה הפרסי.

 

המדיניות השגויה עלולה לחזור על עצמה לאור העובדה שהנציג המיוחד של הנשיא ביידן לקידום המו”מ עם איראן הוא רוב מאלי, שהיה ממעצבי הסכם הגרעין מ-2015, וידוע בלהיטותו למדיניות אמריקאית רב-לאומית (בתיאום עם אירופה והאו”מ) ולא מדיניות חד-צדדית של ארה”ב (“אמריקה תחילה”). מאלי לא מסתיר את אמונתו באפשרות לשנות באופן מהותי את התנהלות האייתולות וגופים פורעי-חוק נוספים כמו חמאס וחיזבאללה. עד לתפקידו הנוכחי, היה מאלי נשיא ומנכ”ל (וגם אחד המייסדים) של International Crisis Group הממומן על ידי המיליארדר ג’ורג’ סורוס, מחסידי הרב-לאומיות, תומך באגף הרדיקלי (“פרוגרסיבי”) של המפלגה הדמוקרטית, תרם רבות לשתדלנות למען הסכם הגרעין מ- 2015, ומקיים קשר חיובי עם האייתולות למרות התנהלותם פורעת-החוק. מאלי היה יועץ בכיר למדיניות חוץ של הסנטור הרדיקלי ברני סנדרס בתקופת הבחירות המוקדמות לנשיאות ב-2020, ושירת כיועץ מיוחד לנשיא אובמה בנושאי המזרח התיכון וצפון אפריקה.

 

האם מעצבי המדיניות של ביידן, והמחוקקים בסנאט ובית הנבחרים – שבכוחם לבלום, לשנות וליזום מדיניות חוץ וביטחון – ילמדו מלקחי המדיניות שהובילה להסכם הגרעין מ-2015 ולתמיכת ארה”ב במהפיכת 1978/79, ולא ישעבדו את המציאות להרהורי-לב וספקולציות הרות-אסון?

 

האם מעצבי המדיניות של ביידן והמחוקקים בשני בתי הקונגרס ערים לעובדה שהנמר האיראני מסוגל אמנם להחליף טקטיקות אך לא חברבורות?

 

לאתר של יורם אטינגר לחצו כאן 

 
יורם אטינגר, בעל חברת “אמריקה-ישראל אופורטיוניטיס”, 40 שנות נסיון כחוקר, דיפלומט, בעל-טור, מרצה, מרואיין בתקשורת ויועץ למחוקקים בישראל ובארה”ב. מאמריו השבועיים מתפרסמים בישראל ובארה”ב ומופצים ל-10,000 מכפלנים בארה”ב (מעצבי מדיניות, מחוקקים ועוזריהם, אנשי תקשורת, אקדמיה, צבא ומודיעין, עסקים, רבנים וכמרים) ו-5,000 בישראל.

והחשוב מכל: יורם נשוי לאורה ושניהם הורים לשלוש בנות – טל (הנשואה לשוליק), עדי ודגנית – וסבא וסבתא לנגה, רוני וגיא.

 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אהבתם? שתפו

תגובות

  1. היו מרובעים ונשארו כך, אף פעם לא הבינו את המזרח התיכון או חשבו קצת מחוץ לקופסה!

  2. מצטער אבל לא היה שום חידוש במאמר חוץ משם אחד או שניים .

התגובות סגורות.

דילוג לתוכן