קבוצת חוקרים בספרד ערכה לאחרונה סקירה של כלל המחקרים ועדכונים שפורסמו בנושא זה ואף פרסמה המלצות מעשיות למרפאות שיניים ומרכזים נוירולוגיים.

מתוך ממצאי החוקרים עולה כי הסיכון של אנשים הסובלים מעששת ללקות באלצהיימר הינו כמעט כפול, והסיכון ללקות בשבץ איסכמי הינו כמעט פי שלוש, לעומת אנשים שאין להם עששת.

כיצד קורה שהגיינת הפה משפיעה על מחלות לב וכלי דם או פגיעות נוירולוגיות? המנגנון המדויק עדיין לא ברור, אבל במחקרי תצפית רבים נמצא שמטופלים שלקו בשבץ איסכמי (אירוע לבבי) ואובחנו כסובלים מעששת היו בסיכון גבוהה יותר לאירוע שבץ חוזר, פגיעה נוירולוגית חמורה יותר ואירועי דיכאון, מאשר מטופלים שלא סבלו מעששת.

ככל שזה נוגע לאלצהיימר, מתה-אנליזה של מחקרים אפידמיולוגיים מצביעה על כך כי סוג זה של דמנציה נפוץ יותר פי 1.7, וזה אף עולה לפי 3 אצל מטופלים הסובלים מעששת חריפה.

בדומה לכך, במחקרים שסקרו מטופלים עם דמנציה או פגיעות נוירו-קוגניטיביות נוספות נמצא כי הם בסיכון גבוה לסבול מעששת. מחקרים נוספים מצביעים על כך כי  מטופלים הסובלים מעששת שעברו הערכה נוירופסיכולוגית או מבחני תפקוד קוגניטיבי, קיבלו תוצאות גרועות.

לדברי החוקרים, ייתכן שחיידקי העששת, הרעלנים והמדיאטורים הפרו-דלקתיים (חומרים המשוחררים ע"י החיידקים למחזור הדם ומעודדים תהליכים דלקתיים בגוף האדם) שהם משחררים מעורבים בתהליכי הפגיעה הנוירולוגית ובתהליך השבץ. ייתכן גם, שהחשיפה הכרונית  לחומרים אלו היא זו שמביאה לפגיעה בכלי הדם (בעיקר לשכבת האנדותל) ובתאי העצב.

החוקרים מצביעים על הצורך לבצע מחקרים נוספים על מנת להבין טוב יותר את שכיחות הבעיה. אם כי ברור לכל בר דעת שלא ניתן יהיה לערוך ניסוי קליני מבוקר שבו  חלק מחולי העששת יטופלו וחלקם האחר יישארו עם העששת ללא טיפול רק על מנת להוכיח קשר חד ערכי בין עששת למחלות נוירולוגיות ומחלות לב וכלי דם. אם זאת, בימים אלו מתקיימים במרכזים אירופאיים מספר מחקרי התערבות בהם מתבצעת הערכה של טיפול בעששת על התפקוד הקוגניטיבי של חולי דמנציה. באחד המחקרים הללו קיבלו המטופלים תכשיר המכיל מעכב של אחד הרעלנים של חיידקי העששת. ומתוך התוצאות הראשוניות נראה כי מצבם הקוגניטיבי של חלק מהמטופלים השתפר. חשוב לזכור כי מדובר בתוצאות ראשוניות וחלקיות בלבד.

בכל מקרה, למחקר זה השלכות מעשיות חשובות. החוקרים ממליצים לרופאי השיניים לשים לב למטופלים שעברו אירוע שבץ או מטופלים בעלי תפקוד קוגניטיבי ירוד ולייעץ להם להקפיד על טיפולים דנטליים ושמירה על הגיינת הפה.

ההמלצה לרופאים המטפלים החולים שעברו שבץ, היא לספק הסבר מפורט על חשיבות השמירה על הגיינת הפה והיתרונות שמספק הטיפול הדנטלי למערכת הלב וכלי הדם.

למטופלים עם תפקוד קוגניטיבי ירוד או פגוע, החוקרים ממליצים לספק הסבר מקיף על חשיבות הגיינת הפה הן למטופל והן למי שמטפל בו, לספק כלים שיעזרו לזהות ולנטר סחמני דלקת או זיהום דנטלי, להתייחס באופן מיוחד לנושא הכאב, גם כאשר המטופל עצמו לא מתלונן ולהימנע ככל האפשר מהרדמה ואם זו נדרשת, להשתמש במינון היעיל הנמוך ביותר שניתן.

ככלל, החוקרים ממליצים להכניס את נושא הגיינת הפה לרשימת גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות נוירולגיות, בנוסף לרמות גבוהות של כולסטרול, יתר לחץ דם, סוכרת וכד'.

המחקר פורסם באתר MEDSCAPE, המחייב רישום ומאפשר גישה לאנשי מקצועות הרפואה בלבד. למאמר לחצו כאן