סגירה
אומנות, חינם לחברי מועדון, סדרת הרצאות, קולנוע, קורסים
זום
חמישי, 01.01.1970 00:00
מספר מפגשים: 8
ההרשמה פתוחה
נותרו מספר מקומות (1000)
אזל
הצטרפו אלינו ובואו לשבת בשורה הראשונה בסדרת הרצאות חדשה הכוללת 8 מפגשים במהלכם נצא למסע מופלא בעקבות רגעי הקסם הגדולים של הקולנוע, נקבל פרספקטיבות שונות על הסרטים המוכרים לכולנו. קלאסיקות מודרניות בראי הזמן, החברה, העולם והחיים עצמם. אם אתם אוהבים קולנוע, אנו מזמינים אתכם לשבת בשורה הראשונה, לראות קולנוע להתאהב בסרטים בצורה שונה ולהתרגש.
אפשר ליהנות הרבה יותר מסרטים כשמבינים מה הניע את הבמאי, מה הז’אנר שבחר, ומהי האג’נדה החברתית והפוליטית שלו. בסדרת ההרצאות שלפניכם נדבר על קולנוע מתוך תובנות תרבותיות רחבות – הנושקות לפסיכולוגיה, לפילוסופיה, לספרות והיסטוריה. בכל הרצאה משובצים קטעי סרטים רבים ומגוונים שנבחרו בקפידה מתוך פילמוגרפיה מקיפה. הצטרפו אלינו, אני מזמינה אתכם ליהנות מקולנוע כמו שלא נהניתם עד היום. ההרצאות כוללות הקרנת סצנות נבחרות וניתוחן, הרהורים על הקשרים חברתיים ופוליטיים, תובנות אמנותיות, וגם כמה סיפורים מאחורי הקלעים.
מרצה: אסנת ברדה פיינזחלבר, חוקרת קולנוע ומרצה על נושאים נבחרים בקולנוע הישראלי והעולמי – בקתדרות, בארגונים ובמוסדות. בעלת תואר שני בקולנוע מאוניברסיטת חיפה, ובעלת תואר שני בספרות מאוניברסיטת תל אביב.
משתתפי סדרת ההרצאות ייהנו
הרשמה לסדרת ההרצאות
– חברי מועדון ומצטרפים חדשים – להרשמה חינם לחצו כאן
– אורחים – להרשמה ותשלום לחצו כאן
סדרת ההרצאות מתקיימת במסגרת מכללת מתג – למידע נוסף לחצו כאן
יש לכם שאלה? דברו איתנו 074-7668838
קולנוע קולינרי
התקיים
אוכל ותאוות בשרים, אוכל ובלוגים או אוכל ופשע – אוכל מצטלם היטב בקולנוע. בהרצאה זו נצא למסע קולינרי מרהיב בין שפים ותרבויות, נדון בסמלים ובמטאפורות שאוכל מייצג, ובמשמעויות הפילוסופיות של אכילה ואוכל בתרבויות השונות: אוכל כממלא צורך גופני, אוכל כמקרב בין משפחות, עמים ותרבויות, אוכל כמקרב בין אנשים (אך גם מפריד ביניהם, למשל מנהגי הכשרות, או מנהגי האכילה של עמים ותרבויות שונים) ונבחן את התפקידים השונים של האוכל בכל סרט. מוטיב האוכל בקולנוע הוא המשכו של מוטיב האוכל באומנויות אחרות: בעיקר ציור וספרות. בשנות השמונים, עם עלייתה של התאוריה הפוסט-מודרנית, ההבדלים בין גבוה לנמוך, בין הנשגב לנקלה קרסו, וגם אכילה ובישול גורמה יכולים להיחשב כיצירת אמנות, אמנם זמנית ומתכלה, ולרוב לא מתועדת, אבל יצירת אמנות כציור או כיצירה מוסיקלית. נצפה בקטעים מסרטי האוכל הבלתי נשכחים
ג’יימס בונד – סוכן הוד מלכותה
התקיים
הגבר שכל אישה חשקה בו, ושכל גבר היה מתחלף איתו. דמותו של בונד נולדה ב1953 ב”קזינו רויאל” הספר ה12 מתוך ספריו של איאן פלמינג שעסקו בדמותו. סדרת הספרים נחלה הצלחה גדולה, אבל רק לאחר שהנשיא ג’ון פ. קנדי הביע בראיון את חיבתו לספריו של פלמינג, הוחלט להפיק את סרט ג’יימס בונד הראשון. בונד לא הפסיק להסעיר ולרתק אותנו במשימות הנועזות שבצע, בנשים היפהפיות שנפלו לזרועותיו (וכונו “נערות ג’יימס בונד), בכלי הנשק ובג’אדג’טים שעוצבו לו ע”י Q, שהלכו והשתכללו מסרט לסרט (ואף נבאו את המצאתן של המצאות כמו ביפר וטלפון סלולרי), במרדפים הנועזים שהשתתף בהם וביחסיו הטעונים עם M, מפעילו, שהפך עם השנים למפעילתו, וטעמו המשובח בחליפות, במרטיני ובמכוניות. עד היום הופקו 26 סרטים. ההרצאה תתן הצצה לסדרה המרתקת הזו, ולאופנים השונים שבהם סרטי ג’יימס בונד מגיבים לשינויים בהיסטוריה ובחברה כסוף עידן המלחמה הקרה, המשבר סביב תעלת סואץ, עלייתה של החברה הצרכנית, המהפכה המינית ונסיקתה של התנועה הפמיניסטית.
מבורקס לקאלט
התקיים
סרטי הבורקס היו אהובים בישראל במשך שנים רבות, וזכו להצלחה בקרב קהלים רחבים. סלאח שבתי נחשב לסרט הבורקס הראשון, וההצלחה המטאורית שלו (מספר הצופים היה כמעט כמספר התושבים במדינה הצעירה, מיליון ומאתיים אלף צופים), גרמו לכך שבימאים ומפיקים שברו את הראש, מה הביא כל כך הרבה צופים אל הקולנוע. באותו עשור הופקו בישראל גם סרטים שזכו לכינוי “סרטי הרגישות החדשה” (הושפעו מהגל החדש בקולנועיים האירופאים) שכמו בראי מהופך, היו אהובים על המבקרים, אבל לא על הקהל. מדוע סלאח שבתי נחשב סרט בורקס ארכיטיפי? מי נתן לסרטים הללו את שמם? מי היו היוצרים המרכזיים? למה הפסיקו להפיק אותם? למה בן גוריון לא רצה שתהיה טלוויזיה בישראל ולא קולנוע, ומה שכנע אותו בטעותו?
החיים על פי גילה (אלמגור)
התקיים
בהרצאה נסקור את הביוגרפיה הלא פשוטה שלה, ונדון בבחירות הנועזות שעשתה בתפקידיה בקולנוע, וכן בסרטים שהופקו ביוזמתה: מצור ומלכת הכביש. את הספר “הקיץ של אביה” כתבה בעקבות משבר תעסוקתי שחוותה בתיאטרון בשנות ה-80 הסרט שנעשה בעקבותיו הפך לסרט מרכזי בפילמוגרפיה הישראלית ובעקבותיו הפיקה את סרט ההמשך: עץ הדומים תפוס. אלמגור זכתה בעשרות פרסים בארץ ובעולם על תפקידיה בקולנוע, בראשם פרס ישראל לקולנוע ופרס אופיר על מפעל חיים.
המשפחה בקולנוע הישראלי
התקיים
המשפחה תופסת מקום מרכזי בחברה הישראלית והקולנוע מיטיב לשקף זאת. לנו כישראלים זה מובן מאליו, אבל בתרבויות אחרות למשפחה אין את אותו התפקיד שיש לה אצלנו. יש אף הטוענים שרוב הסרטים הזוכים לתמיכת קרנות הקולנוע הם סרטים המציגים משפחות. המשפחה עשויה להיות מקום מחבק ותומך, ולהשרות אהבה וביטחון, אך בה בעת היא עלולה להיות כפייתית, שתלטנית וחונקת. בהרצאה נסקור את השינויים שחלו בייצוג המשפחה בקולנוע בשנים האחרונות, עם היעלמותו של הצבר יפה התואר והבלורית ונראה איזה מקום תופסת המשפחה בקולנוע בעידן המאופיין במשפחות אלטרנטיביות, מפורקות, או חד הוריות. נצפה בקטעים מהסרטים “כנפיים שבורות”, “ולקחת לך לאשה”, “שחור”, “חתונה מאוחרת”, “שבעה”, וננסה להבין מה הקשר של כל אלה למכונית המשפחתית.
התחלות בקולנוע -תחילתה של האמנות השביעית
התקיים
בהקרנת הקולנוע הראשונה של האחים לומייר בבית הקפה “גרנד” בפריז, הוקרנו עשרה סרטים, אורך כל האחים לומייר נחשבים לממציאי הקולנוע למרות שאדיסון הצליח להקרין סרטונים קצרים לפניהם, וגם האחים סקלודינסקי בברלין הצליחו בכך ביפן השתעשעו בהמצאה דומה. בתאריך 28.12.1985 האחים לומייר (אור בצרפתית) הקרינו בקפה גרנד בפריז, בשדרות הקפוצ’ינים, 10 סרטונים שאורך כל אחד מהם פחות מדקה. הרושם שהם עשו על הצופים היה כה רב עד שהצופים ברחו הצידה בפחד כאשר הוקרן סרטון המראה רכבת נכנסת לתחנה. הם נחשבים מאז לממציאי הקולנוע כיון שגבו פרנק אחד מכל צופה. בהרצאה זו נבחן תחנות חשובות בהתפתחות הקולנוע, ונסקור את עשייתם של הבימאים אשר תרמו להתפתחות זו.
סרטי מסע נשיים בקולנוע
התקיים
סרט המסע הוא ז’אנר גברי מעיקרו, ומקורו באמריקה. במהלך המסע הגיבורות יוצאות מהחברה, מהציוויליזציה, אל הדרך, המסע הוא פיזי וגם רוחני, במהלכו הגיבורה לומדת דברים חדשים על חייה וסביבתה. הבחירה של יוצרות ויוצרים להראות גיבורות היוצאות למסע חותרת תחת יסודות החברה הפטריארכלית הגורסת שהמסע מיוחס לגברים (עוד מימי אודיסאוס), בעוד המרחב הפנימי של הבית שייך לפי תפיסה זו לנשים. (כבודה של בת מלך פנימה). סרט המסע מציע אסטרטגיה של בריחה אל מציאות אחרת, מיטיבה יותר. בהרצאה נסקור סרטי מסע נשיים אמריקאיים מהעשורים האחרונים ונראה איך הגיבורות משנות את כללי המשחק לטובתן.
אסי דיין – סיפורו של הצבר בקולנוע הישראלי
התקיים
סיפור חייו ויצירתו של אחד מגדולי השחקנים והבמאים הישראלים. דיין, בנו של הצבר הכי מפורסם בישראל, היה מוכשר בכתיבת שירה, תסריטאי, שחקן ובימאי מחונן, שידע לנסח את הישראליות יותר מכל כותב אחר. דיין הגיע במקרה אל הקולנוע כשנסע לבקר את אחותו יעל שהייתה נערת תסריט בסרט שצולם ביוון ע”י הבימאי קקויאניס (“זורבה היווני”) מאוחר יותר שיחק בשני סרטים, הטענה היא שנבחר לשחק בהם בגלל היותו “בנו של” – “היפים והאמיצים” סרטו של ג’ון יוסטון, מגדולי הבימאים האמריקאים, לצד בתו הצעירה, אנג’ליקה יוסטון, וכן בסרט “הוא הלך בשדות” בבימויו של יוסף מילוא, לפי רומן המפתח בשם זה, שהומחז מספר פעמים, והניח את היסוד לדמות הצבר. מאוחר יותר הוכיח את עצמו כשחקן ככותב וכמנסח הישראליות, מטבעות הלשון שיצר בסרט “גבעת חלפון אינה עונה” מלוות אותנו מאז יציאת הסרט ועד היום. בהרצאה נסקור את פועלו של דיין כשחקן וכבימאי בקולנוע הישראלי.
אסנת פיינזחלבר ברדה
בעלת תואר שני בספרות ותעודת הוראה מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני בקולנוע מאוניברסיטת חיפה. מרצה יותר מעשור על קולנוע ישראלי וקולנוע עולמי בקתדראות, בארגונים ובמוסדות.
אורית וולמן
25.07.2024
אפשר לקבל קישור לקורס להרצאות שהתקיימו?