סגירה
ההרשמה פתוחה
נותרו מספר מקומות (980)
אזל
התזמורת הסימפונית המודרנית מורכבת מעשרות סוגים שונים של כלי נגינה, שהתפתחו במשך מאות בשנים.
בקורס הבא נציג באופן מרהיב ומוסיקלי את כלי התזמורת השונים וההיסטוריה שלהם, נאזין למוסיקה שהולחנה עבורם. ננסה ללמוד יחד, איך כל העניין המורכב מאד של קונספט התזמורת הסימפונית הגדולה, קורם עור וגידים באמצעות הקלטות, סרטונים, מצגות של כלי נגינה ועוד.
שלומי קינן, מוסיקאי פעיל ומוסיקולוג, מלמד האזנה מודרכת למוסיקה ומרצה למוסיקה במסגרות שונות. מאחוריו 30 שנות עשייה ועבודה עם בכירי האמנים הישראליים. בנוסף מלחין בכיר למדיה- סרטים טלוויזיה ואינטרנט, בארץ ובעולם.
מוטקה שלף מורה למוזיקה, שימש מדריך מוזיקלי בלהקת הנח”ל, הקים עם המנצח גארי ברתיני את מקהלת “רינת” ובהמשך הקים עם גיל אלדמע את “חבורת רננים”. שימש מנכ”ל האנסמבל הקאמרי הישראלי (כיום התזמורת הקאמרית). ניצח על מקהלות וחבורות זמר ברחבי הארץ, חבר הנהלת העמותה לנבל וזמיר ושימש מנהל מוזיקלי ב- 2 הזמריות האחרונות, פעל ופועל להפצה, תיעוד ושימור הזמר העברי.
מפגש ראשון | יום שני | 18.12.23 | 17:00
מהי התזמורת הקלאסית?
התזמורת הסימפונית (או בשמה הנרדף- תזמורת פילהרמונית), היא התזמורת אותה אנחנו שומעים כשאנחנו הולכים לקונצרט או לאופרה. במפגש נעבור על כמה מהתפקידים החשובים בתזמורת: קודם כל כמובן המנצח, ולצידו בעל התפקיד המכונה “קונצרטמייסטר” שתפקידו לסייע למנצח בשלל תפקידיו. בנוסף נעבור על המושג “פרטיטורה”- התווים הכתובים, איך הם נכתבים באופן שונה עבור הכלים השונים ועבור המנצח.
מפגש שני | יום שני | 25.12.23 | 17:00
סקציות- מחלקות הכלים א’
נאזין בנפרד לדוגמאות מנגינת הכלים המשתתפים בסקציות, ולאחר מכן נראה איך הם משתלבים במרקם הסימפוני המלא.
כלי הקשת (מכונים גם “מיתרים”)- כוללים את הכינור, ויולה, צ’לו וקונטרבאס בתזמורת הסימפונית הסטנדרטית, ובנוסף קיימים שלל כלי בארוק מוקדמים יותר כמו הויול והויולה דה גמבה. זו קבוצת הקשתים, הסקציה הגדולה ביותר בתזמורת.
כלי הנשיפה מעץ: פיקולו, חליל צד, אבוב, קלרנית ובאסון. גם כאן אנחנו לעתים נתקלים בכלים נוספים מהמשפחה אך נדירים יותר, כמו החלילית או הקרן האנגלית.
מפגש שלישי | יום שני | 01.01.24 | 17:00
סקציות- מחלקות הכלים ב’
כלי הנשיפה ממתכת: חצוצרה, קרן יער, טרומבון וטובה.
כלי הקשה: טימפני, צ’לסטה, פעמונים, מצילתיים וקסילופון. גם כאן כמובן קיימים שלל כלים נוספים המשולבים בתזמורת במידת הצורך, כמו תוף הבאס, פעמוני פרות, קסטנייטות, גונג, וכו’.
כלי מקלדת: פסנתר, עוגב, ולעיתים גם הארפסיקורד (צ’מבלו). הכלים הללו אינם כלים סטנדרטיים בתזמורת הקלאסית והם מצורפים לתזמורת במידת הצורך, אבל מקובל מאד לכתוב יצירות ייעודיות לכלים כאלו בליווי התזמורת המלאה, בסוגה הנקראת “קונצ’רטו”.
כלי פריטה: גם כלי הפריטה אינם נחשבים סטנדרטיים בתזמורת הסימפונית, אבל הם משולבים הרבה פעמים ביצירות שונות. המשפחה כוללת בעיקר את המנדולינה, הגיטרה והנבל.
מפגש רביעי | יום שני | 08.01.24 | 17:00
הרכב התזמורת
הרכבי הכלים משתנים לפי הצורך והיצירה המנוגנת. יש הבדלים ברורים בין יצירות מתקופת הבארוק, מתקופתו של באך, ליצירות מהתקופות הקלאסית והרומנטית, כדוגמת ברליוז, מאהלר, ועד ליצירות מהמאה ה-20 כמו אלה של סטרווינסקי או שוסטקוביץ’.
יצירות כמו המיסה בסי מינור או מתיאוס פסיון של באך דורשות הרכב שונה של כלים מיצירה של מאהלר, למשל, וביצוע יצירה של יוזף היידן דורש הרכב שונה לגמרי מזה הדרוש ליצירה של סטרווינסקי.
ביצירות מסוגות שונות, כמו הקונצ’רטו (יצירה לסולן ותזמורת), מצטרפים לתזמורת סולנים. ביצירות אחרות- מצטרפים אליה כלים ייחודיים שאינם קבועים בתזמורת הסימפונית.
שלומי קינן
מוסיקאי פעיל, מוסיקולוג ומרצה למוסיקה. מאחוריו 30 שנות עשייה ועבודה עם בכירי האומנים הישראליים. בנוסף מלחין בכיר לסרטים ותוכניות טלוויזיה בארץ ובעולם.
הוסף חוות דעת