טיול דרך המשי – מילדות אהבתי סיפורי הרפתקאות. קראתי את מסעות מרקו פולו והחלטתי שכשאגדל, אסע לדרך המשי. גדלתי ונסעתי. מסע של 7000 ק”מ, ברכבות ואוטובוסים מקומיים, שיחות מרובות עם אנשים מקומיים, טעויות בדרך ועוד הרפתקאות מסמרות שיער בעיקר לקירח כמוני, וחוויות מדהימות אחרות.

​המסע מתחיל בסין וכולל בתוכו בין היתר את שיאן עם חיילי הטרקוטה, גשר הזכוכית, דונהאונג וטורפאן, מעבר גבול מוטרף לקירגיזסטן, משם לאוזבקיסטן – סמרקנד ובוכרה.

מסיבות מובנות החלטתי לא להמשיך לאפגניסטן ואירן, אלו בפעם הבאה.

חצי האי הודוסין היה המטרה הראשונה בטיולים שלי ולמעשה התחלק לשני טיולים. הראשון כלל את צפון תאילנד, לאחר מכן נסעתי לקמבודיה ששם הצטרפו שניים מילדי וביחד נסענו גם למרכז תאילנד. החלק השני היה ויאטנאם. כששני הטיולים הללו עברו בשלום יכולתי להמשיך למקומות נוספים.

ההרצאה הזו שונה בעוד משהו. ההרצאות האחרות הוכנו בסמוך לטיול עצמו, מבוססות על החוויה הטריה יחסית ועל חומרים שאספתי במשך הטיול. ההרצאה הזו הוכנה אחרונה, בתקופת הקורונה, כ 4 שנים אחרי הטיולים. כשיצאתי לטיולים כמעט ולא צילמתי. הסיבה? בשביל מה? הרי אף אחד לא מסתכל על התמונות אח”כ. אז צילמתי מעט מאוד. לכן גם לא הייתי בטוח שיש לי חומר להרצאה. כשהחלטתי להכין אותה הייתי צריך לעסוק בבלשות. מתי הייתי והיכן. אז גם את זה אני מספר בהרצאה, איך בניתי את המסלולים ומצאתי את התמונות הרלוונטיות.

בהרצאה הזו יש עוד משהו מאוד פיקנטי. היא מבוססת במידה רבה על סרטי קאלט – או בעברית סרטי פולחן. אלו סרטים ישנים שנשארו בזכרון שלנו. לדוגמא – כשמגיעים לתאילנד אני מקרין קטע קצר מהסרט “אנני ומלך סיאם”. לא אגלה את היתר. רק בהרצאה.