הרהורים על פרשת יתרו | יוכי ברנדס

09-02-2023 | עדי רומם

נעשה ונשמע? לא תמיד.

אלוהים קיווה שבני ישראל יגידו למשה: התורה של כולנו, אתה לא תקבל אותה ותפרש אותה בשבילנו, אנחנו עולים להר סיני יחד אתך.

משהו מוזר קורה בפרק הזה. כל כך מוזר, עד שהפרשנים מעדיפים להתעלם, והמעטים, שבכל זאת מנסים, מותירים אותנו עם פירוש חמקמק שבכלל לא מתמודד עם הקושי.

לפני מעמד הר סיני, אלוהים מצווה על משה שיזהיר את בני ישראל לבל יעזו לעלות אל ההר: “וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר” (יט, יב). בני ישראל נשמעים לאזהרה בחרדת קודש ומתייצבים בתחתית ההר. הרגע הגדול מגיע. העשן, הענן, השופר, האש וכל יתר האפקטים כבר פועלים במלוא הרושם. משה עולה אל ההר. אלוהים פוצה את פיו. והנה, איזה מפח נפש, במקום עשרת הדיברות המיוחלות, אלוהים משגר את משה בחזרה למטה ומצווה עליו: “רֵד הָעֵד בָּעָם פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל ה’ לִרְאוֹת” (כא).

משה נדהם מהציווי המיותר, שניתן ברגע הכי פחות מתאים, ומזכיר לאלוהים שהאזהרה כבר מיושמת: “לֹא יוּכַל הָעָם לַעֲלֹת אֶל הַר סִינָי כִּי אַתָּה הַעֵדֹתָה בָּנוּ לֵאמֹר הַגְבֵּל אֶת הָהָר וְקִדַּשְׁתּוֹ” (כג). אבל אלהים לא מוותר ומאלץ את משה לרדת. משה מציית. וכי יש לו ברֵרה? ודווקא אז, לפני שאנחנו שומעים על עלייתו החוזרת אל ההר, אלוהים מחליט שהגיע הזמן לתת את התורה ופוצח בהקראת עשרת הדברות.

למה אלוהים תובע ממשה לרדת מהר סיני בעיצומו של טקס מתן תורה ולהזהיר את העם פעם נוספת? כאמור, פרשנינו שותקים, או לחלופין מתייצבים בשורה אחידה ואומרים שאין כאן שום קושי וכי מדובר בחזרה דידקטית. אזהרות חשובות צריך להגיד שוב ושוב ושוב. רק רבי יהודה הנשיא, מכל פרשנינו וחכמינו, מעז ללחוש שהציווי השני מעיד שהקב”ה אולי חזר בו מהציווי הראשון. אבל מיד הוא מזדרז לטשטש את הפירוש הנועז שלו ומסביר שזה רק בכאילו.

צר לי, רבי יהודה היקר, אבל אני לא מקבלת את הכאילו שלך. אלוהים אכן התחרט על הציווי שלו. או, בעצם, הוא לא באמת רצה שיצייתו לו בעניין הזה. אלוהים קיווה שבני ישראל יגידו למשה: התורה של כולנו, אתה לא תקבל אותה ותפרש אותה בשבילנו, אנחנו עולים להר סיני יחד אתך.

אבל בני ישראל לא נאבקו ולא מרדו ולא מחו. הם ויתרו. ואלוהים, שכנראה התאכזב לא רק מהם, אלא גם ממשה, ציווה עליו להצטרף אליהם שם למטה.

ככה זה. עם שמוותר ומפחד, לא יזכה לעלות אל ההר. ומנהיג שמוותר ומשאיר את עמו מאחור, מעיד על עצמו שגם הוא אינו ראוי לעלות.

יוכי ברנדס: סופרת 

באדיבות אתר 929 |  www.929.org.il

לבלוג של עדי רומם לחצו כאן

שייך לקטגוריה: פרשת השבוע,
תוכן ששייך למאמר:

שתפו

פרסם תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


אין לפרסם תגובות הכוללות תוכן פרסומי או פוגעני אשר חורג מגבולות הטעם הטוב.

מאמרים מעניינים נוספים

פרשת אמור- לפתוח יומנים, פגישה עם אלוהים

האחריות על הזמן מתחלקת בין אלוהים לעם ישראל, על השבת…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת קדושים- ערמה של מצוות

קדושה אינה רוחניות מרחפת וגם לא מלמול ריטואלי, קדושה היא…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

של מי החטאים האלה לעזאזל?

מושג השעיר לעזאזל אינו רק טקס דתי או אמצעי כפרה,…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

ציפור החופש וציפור הביטוי

חופש הדיבור, שהוא בדרך כלל מעלה אצל האדם, יכול להפוך…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת תזריע- הטוב, הרע והמצורע

הרבה מצורעים מסתובבים בינינו, הם לא נראים טוב ומתנהגים בצורה…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת שמיני- אני כאן כדי לנקום

נדב ואביהוא ניסו להגן על כבוד אביהם שלא הצליח להעלות…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

להגיע לאיזון הנכון

החֵלב והדם הם הפכים. החֵלב הוא כבד, שומני, מה שמכביד…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת ויקרא – לא ידעת? עוד יותר חמור

מדוע מעשה שנעשה בתום לב, מתוך שכחה או טעות אנוש…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי – כך בחושן, כך בבית העלמין הצבאי

במבט ראשון, החושן נראה פשוט מאוד בצורתו: “רבוע היה… וימלאו…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל – טוות וחכמות

מדוע לטוות העזים, מלאכה שאנחנו כבר לא מכירים, הוענק תואר…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פָּרָשַׁת כִּי תִשָּׂא – מישהו מסתיר את הכיור?

“ועשית כיור נחושת וכנו נחושת לרחצה…” (ל, יח). בפרקים לה-לח,…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה – יצירה ושגרה

קרבן התמיד הפך לעוגן יומי. מימוש הגדרותיו המדויקות מִסגרוּ את…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא
עגלת קניות
0

אין מוצרים בסל הקניות.

למעלה
חזרה
נגישות