מקדש המילים | ד”ר הלל מאלי

23-02-2023 | עדי רומם

בתוך הכפורת נשמע קול. והכפורת מונחת על הארון ובארון – קול שקפא. אותיות חקוקות באבן. והמקדש היהודי הוא מקדש למילה. מקדש לדיבור

פסוק אחרי פסוק, הולך ונגלה אלינו המשכן בשלל צבעיו, כליו וכוהניו. ובפרק שלנו אנו נכנסים אל תוך הבית פנימה. בית, כי שוב ושוב מתאר התנ”ך את המשכן כבית מגורים, ובהיכל, כמו בסלון גדול, מוצבת מנורה יפה ומולה שולחן. והנה אנו נכנסים פנימה מהחדר המואר באור המנורה אל קודש קודשים חשוך ונעול. ובפנים ארון חתום ועליו כפורת ושני כרובים סוככים בכנפיהם על הכפורת. מרכבה. אפריון. כיסא ריק:

“וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים… וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ… וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” (כה, י-כב).

אומרים בעולם, שבלב כל מקדש היה פסל. ובמקדש היהודי, מקדש לאל עליון, הייתה מרכבת כרובים ריקה. כיסא ריק. ולהיות יהודי פירושו לא להביט אל כל פסל ומסכה, אלא לבנות מקדש שבלבו חדר ריק. אומרים וטועים.

כי הכרובים סוככים בכנפיהם על הכפורת. ובתוך הכפורת נשמע קול. והכפורת מונחת על הארון ובארון – קול שקפא. אותיות חקוקות באבן. והמקדש היהודי הוא מקדש למילה. מקדש לדיבור. ואוהל מועד הוא אוהל ההתוועדות ואוהל של עדות. התוועדות על שם הדיבור הנשמע מבין הכרובים ועדות של לוחות האבן. קול חי. וקול קפוא.

המקדש אינו בית מנוחה. אתר שבו מונח אלוהים קפוא בדמות פסל. המקדש הוא כן המראה, והארון והכרובים – מרכבה לנסיעה: “וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן” (במדבר י, לה). האדם הנכנס אל תוך בית האלוהים אינו יכול להגיע לחדר השינה שבו מונח אלוהיו כאידאה יציבה וקפואה. בחדר הפנימי, מונחת מִרכֶּבֶת כרובים והם “פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה” (שמות לז, ט) מרימים כנפיהם כמו רגע לפני טיסה ונסיקה והאדם נוסק עמם בסולם של מילים.

ד”ר הלל מאלי הוא מרצה למקרא ותלמוד ומוזיקאי

באדיבות אתר 929 תנך ביחד www.929.org.il

לבלוג של עדי רומם לחצו כאן

שייך לקטגוריה: פרשת השבוע,
תוכן ששייך למאמר:

שתפו

פרסם תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


אין לפרסם תגובות הכוללות תוכן פרסומי או פוגעני אשר חורג מגבולות הטעם הטוב.

מאמרים מעניינים נוספים

פרשת וישב – שווים ושווים יותר

“הפליה, ידענו, היא הרע-מכל-רע”, כתב השופט מישאל חשין. כך בזמן…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת וישלח – מתנשקים ובוכים

בכיינים גדולים אבותינו. משגעים זה את זה ויוצרים שנאת עולם…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת ויצא – לפעמים אנחנו יעקב, לפעמים ישראל

בשונה מהמקרה של אברהם ושרה, השם הישן לא נדחה, וגם…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת תולדות – לא הכול סחיר

עשיו לא הבין שהבכורה אינה סחורה שניתן לוותר עליה תמורת…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת חיי שרה – היהודי הנודד, היהודי הקרוע

לאחר שנים שבהן הוא חי בארץ הזו שאליה שלח אותו…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת וירא – ילדים אינם נולדים ומאכלת בלִבם

יצחק ואברהם לא יצאו שלמים מהר המוריה. הם יצאו רועדים.…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת לך לך – עוד נגיע לארץ חדשה

מדוע הלך אבי האומה? האם לפנינו איש ההולך בעקבות הבטחה…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת נח – בובות על חוט שמחזיק הבורא

בכל פעם שבשמיים מופיעה קשת בענן מופיעה במוחי, בסוג של…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת בראשית: שנאת אחים – גזירת גורל?

סיפור קין והבל אחיו יסמן את הדרך לבאים אחריו בספר…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת וזאת הברכה – לדעת להישען

ההישענות היא תכונה אשר נגזלת מאתנו תדיר ברגע שאנו מתבגרים.…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת השבוע איך אפשר לשפר את הטבע?

על המשמעויות הטבעיות והמשמעויות ההיסטוריות במועדי ישראל

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת האזינו – שירתו של מנהיג מגמגם

האזינו לשירת הברבור של משה, שגם אחרי מאות שנים, המילים…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא
עגלת קניות
0

אין מוצרים בסל הקניות.

למעלה
חזרה
נגישות