משהו נורא עומד לקרות | ד”ר גילה וכמן

13-04-2023 | עדי רומם

היום השמיני הגיע. שבעת ימי ההכנה, ימי המילואים, שבהם הוסמכו הכוהנים והכלים לתפקידם, הסתיימו. כעת ייערך הטקס שמטרתו – השראת השכינה במשכן. מתי? לפי ספר שמות (פרק מ) מדובר בחודש ניסן בשנה השנייה לצאת בני ישראל ממצרים.

ד”ר גילה וכמן מביאה את המדרש לפיו שבעת ימי המילואים הם שבעה על מוות שטרם התרחש…

נקודת הזמן שבה אנו נמצאים בתחילת פרק ט היא היום השמיני, וכל מי שקרא בעבר את הפרקים הללו יודע כי אסון גדול בפתח. כזכור, הפרק הקודם הסתיים בתיאור הציווי לאהרן ולבניו: “וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה שִׁבְעַת יָמִים וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת ה’ וְלֹא תָמוּתוּ כִּי כֵן צֻוֵּיתִי” (ח, לה). מהי בדיוק המשמרת הזו שעליה מצטווים הכוהנים? למדרש תנחומא (פרשת שמיני, סימן א) יש הסבר בלתי צפוי:

“אמר להם משה לאהרן ולבניו: שמרו אבלות שבעת ימים עד שלא יגיע בכם… שכך שמר הקב”ה שבעת ימים אבלות עד שלא הביא את המבול… שנאמר (בראשית ז) ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ…”.

לפי המדרש, מתברר כי אהרן ובניו יושבים שבעה על מוות שטרם התרחש, ממש כפי שהקב”ה ישב והתאבל על העולם לפני שהשמידוֹ במבול.

המצב האבסורדי הזה מתואר במדרש במילים האלה:

“היו משמרים ולא היו יודעים על מה משמרים, כמה שנאמר: שומר מצוה לא ידע דבר רע” (קהלת ח).

המדרש מעניק משמעות חדשה (וטרגית) למילות הפסוק בקהלת: אין מדובר בשכר למי ששומר את מצוות האל, אלא במי שדבר רע עתיד להתרגש עליו והוא אינו יודע!

אפשר רק לשער את כובד האימה הרובצת על אהרן ובניו. שבעה ימים הם יושבים אבלים בפתח אוהל מועד, דם על תנוכי אוזניהם ועל אצבעותיהם, ואינם יודעים: מי מהם ימות ובאיזה אופן?

ד”ר גילה וכמן מלמדת במכון שכטר למדעי היהדות ובאוניברסיטה העברית.

 

באדיבות אתר 929 תנך ביחד www.929.org.il

לבלוג של עדי רומם לחצו כאן

שייך לקטגוריה: פרשת השבוע,
תוכן ששייך למאמר:

שתפו

פרסם תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


אין לפרסם תגובות הכוללות תוכן פרסומי או פוגעני אשר חורג מגבולות הטעם הטוב.

תגובות נוספות (2)

מאמרים מעניינים נוספים

פרשת אמור- לפתוח יומנים, פגישה עם אלוהים

האחריות על הזמן מתחלקת בין אלוהים לעם ישראל, על השבת…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת קדושים- ערמה של מצוות

קדושה אינה רוחניות מרחפת וגם לא מלמול ריטואלי, קדושה היא…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

של מי החטאים האלה לעזאזל?

מושג השעיר לעזאזל אינו רק טקס דתי או אמצעי כפרה,…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

ציפור החופש וציפור הביטוי

חופש הדיבור, שהוא בדרך כלל מעלה אצל האדם, יכול להפוך…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת תזריע- הטוב, הרע והמצורע

הרבה מצורעים מסתובבים בינינו, הם לא נראים טוב ומתנהגים בצורה…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת שמיני- אני כאן כדי לנקום

נדב ואביהוא ניסו להגן על כבוד אביהם שלא הצליח להעלות…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

להגיע לאיזון הנכון

החֵלב והדם הם הפכים. החֵלב הוא כבד, שומני, מה שמכביד…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת ויקרא – לא ידעת? עוד יותר חמור

מדוע מעשה שנעשה בתום לב, מתוך שכחה או טעות אנוש…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי – כך בחושן, כך בבית העלמין הצבאי

במבט ראשון, החושן נראה פשוט מאוד בצורתו: “רבוע היה… וימלאו…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל – טוות וחכמות

מדוע לטוות העזים, מלאכה שאנחנו כבר לא מכירים, הוענק תואר…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פָּרָשַׁת כִּי תִשָּׂא – מישהו מסתיר את הכיור?

“ועשית כיור נחושת וכנו נחושת לרחצה…” (ל, יח). בפרקים לה-לח,…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה – יצירה ושגרה

קרבן התמיד הפך לעוגן יומי. מימוש הגדרותיו המדויקות מִסגרוּ את…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא
עגלת קניות
0

אין מוצרים בסל הקניות.

למעלה
חזרה
נגישות