פרשת בא

06-01-2022 | שמואל שפירא

השבת אנו קוראים בפרשת “בא”, בה מסופר על שלושת המכות האחרונות שלקו המצרים – ארבה, חושך ומכת בכורות, וכן על הסכמתו של פרעה להוציא את בני ישראל ממצרים

שלום ואור לכולם.
השבת אנו קוראים בפרשת “בא”, בה מסופר על שלושת המכות האחרונות שלקו המצרים – ארבה, חושך ומכת בכורות, וכן על הסכמתו של פרעה להוציא את בני ישראל ממצרים, על היציאה, ועל הציווי לזכור את יציאת מצרים.
שנינו במשנה: “בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים שֶׁמְּאַבְּדִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וְלִתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים שֶׁמְּקַיְּמִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת”. (פרקי אבות ה, א) כלומר, יש סיבה מדוע העולם נברא בעשרה מאמרות, אף על פי שהיה יכול להיברא במאמר אחד.
בהמשך המשנה נאמר: “עֶשֶׂר מַכּוֹת הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם וְעֶשֶׂר עַל הַיָּם” (שם, משנה ד). על משנה זו, לא שואלים חכמים, והלוא במכה אחת יכול היה הקב”ה להוציא את ישראל. אבל אנו שואלים, ורוצים להבין, מדוע באמת לא הספיקה מכה אחת להכריח את פרעה להוציא את ישראל ממצרים.
התשובה כתובה בתורה: מכות מצרים ושליחותו של משה אל פרעה, הם לא רק בשביל להוציא את ישראל ממצרים. לתהליך הארוך של יציאת מצרים על ידי המכות והניסים יש מטרה גדולה וחשובה – לחנך את פרעה, את המצרים ואת עם ישראל. לא בכדי זיכרון יציאת מצרים הוא מוטיב מרכזי בחגים ובכלל באמונת היהדות.
ואכן, כאשר פרעה “מתחנך” ומסכים לשלוח את ישראל ממצרים נאמר: “וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת ה’ כְּדַבֶּרְכֶם: גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי”. (שמות פרק יב, לא-לג) כלומר, פרעה מבין שמקור הברכות הוא ה’ ועם ישראל, והוא מסכים לדרישות ה’, ומבקש גם ברכות.
בשנים האחרונות מתבצר מעמדה של מדינת ישראל, ורבים מכירים בעוצמה וביכולת של העם והמדינה. ישנן גם אומות שמסכימות להכיר בירושלים כבירת המדינה, ולהזכיר שארץ ישראל היא “ארץ הקודש”, וכי עם ישראל הוא כ”אור לגויים”. דברים אלו בעצמם מלמדים כי מדינאים רבים מבינים ומכירים את מקומנו הרוחני הייחודי בהיסטוריה של העולם.
כל זה הוא בעצם המשכו של התהליך שהתחיל ביציאת מצרים, ועתיד להימשך גם בעתיד, עד לקיומה של נבואת ישעיהו: “וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה’ בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם: וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה’ אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה’ מִירוּשָׁלִָם: וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה”. (ישעיהו פרק ב, ב-ד)
כמובן, שכל זה מחייב אותנו להיות ראויים לתארים וערכים אלו, ולציפיות העולם מאיתנו.
שבת שלום ובשורות טובות

לבלוג של שמואל שפירא לחצו כאן

שייך לקטגוריה: פרשת השבוע,
תוכן ששייך למאמר:

שתפו

פרסם תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


אין לפרסם תגובות הכוללות תוכן פרסומי או פוגעני אשר חורג מגבולות הטעם הטוב.

מאמרים מעניינים נוספים

פרשת אמור- לפתוח יומנים, פגישה עם אלוהים

האחריות על הזמן מתחלקת בין אלוהים לעם ישראל, על השבת…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת קדושים- ערמה של מצוות

קדושה אינה רוחניות מרחפת וגם לא מלמול ריטואלי, קדושה היא…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

של מי החטאים האלה לעזאזל?

מושג השעיר לעזאזל אינו רק טקס דתי או אמצעי כפרה,…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

ציפור החופש וציפור הביטוי

חופש הדיבור, שהוא בדרך כלל מעלה אצל האדם, יכול להפוך…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת תזריע- הטוב, הרע והמצורע

הרבה מצורעים מסתובבים בינינו, הם לא נראים טוב ומתנהגים בצורה…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת שמיני- אני כאן כדי לנקום

נדב ואביהוא ניסו להגן על כבוד אביהם שלא הצליח להעלות…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

להגיע לאיזון הנכון

החֵלב והדם הם הפכים. החֵלב הוא כבד, שומני, מה שמכביד…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פרשת ויקרא – לא ידעת? עוד יותר חמור

מדוע מעשה שנעשה בתום לב, מתוך שכחה או טעות אנוש…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי – כך בחושן, כך בבית העלמין הצבאי

במבט ראשון, החושן נראה פשוט מאוד בצורתו: “רבוע היה… וימלאו…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל – טוות וחכמות

מדוע לטוות העזים, מלאכה שאנחנו כבר לא מכירים, הוענק תואר…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פָּרָשַׁת כִּי תִשָּׂא – מישהו מסתיר את הכיור?

“ועשית כיור נחושת וכנו נחושת לרחצה…” (ל, יח). בפרקים לה-לח,…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא

פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה – יצירה ושגרה

קרבן התמיד הפך לעוגן יומי. מימוש הגדרותיו המדויקות מִסגרוּ את…

הבלוג של עדי רומם

למאמר המלא
עגלת קניות
0

אין מוצרים בסל הקניות.

למעלה
חזרה
נגישות